קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (78)

הרבה מאוד זמן לא היינו פה, אולי אפילו יותר מדי זמן. הרבה מאוד מחשבה הושקעה עד שהצלחנו למצוא נוסחה משופרת למדור שלנו ועכשיו אנחנו מוכנים לזה. שלושה משחקים יהיו כאן, האווירה תהיה קצת שונה, אבל הקונספט זהה.
הפעם יהיו לנו שתי קבוצות שחולמות על מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות, הקלאסיקו של סנטה פה בארגנטינה וילד אחד שמושך את תשומת הלב ברומניה.

המשחק המרכזי
ראשון, 15:00, סנט ג'ורג' – לאופרד (ליגת האלופות האפריקאית)
באפריקה החליטו לשנות את שיטת הטורניר ואחרי שנים רבות שלב הבתים יורחב ל-16 קבוצות. ההרחבה הזו מאפשרת לשמות חדשים להגיע אל הזירה המרכזית של הכדורגל האפריקאי והמשחק בין סנט ג'ורג' ללאופרד הוא דוגמה נהדרת לכך.
בשבוע שעבר, לאופרד הקונגולזית הפסידה במפתיע 1:0 מול סנט ג'ורג' הקטנה, אלופת אתיופיה. בראשון השתיים נפגשות למשחק הגומלין באדיס אבבה כשעל הפרק משק כנפי ההיסטוריה. אם סנט ג'ורג' תשלים את המשימה היא תהפוך לקבוצה האתיופית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. הקהל הביתי יודע שזה הזמן שלו לתת תצוגת עידוד.
לאופרד היא קבוצה מנוסה, היא כבר הופיעה בשלבי בתים ואפילו זכתה בגביע הקונפדרציה ב-2012. למרות זאת, לסנט ג'ורג' יש כמה שמות מנוסים בסגל כמו סלאדין סעיד ואדאנה גירמה, שחקני נבחרת אתיופיה, ורוברט אודונגקארה, שוער נבחרת אוגנדה.

מנהרת הזמן
שבת, 21:00, אוניון סנטה פה – קולון סנטה פה (הליגה הארגנטינאית)
הקלאסיקו של סנטה פה, כמו כל דרבי באשר הוא בדרום אמריקה, תמיד יכול לספק דרמות ומתח. הליגה הארגנטינאית והשיטה המבולגנת שלה גורמים לנו להתגעגע לימים תמימים יותר ולכן נחזור כל הדרך אל שנת 1989.
בסוף העונה שקדמה לה, אוניון סנטה פה ירדה לליגת המשנה ואחרי 8 שנים הדרבי חזר לעיר. העונה המתוחה הסתיימה עם העפלה של שתי הקבוצות לגמר הפלייאוף, בו מצפה למנצחת כרטיס בודד לליגה הבכירה.
אוניון ניצחה במשחק הראשון 0:2 ושבוע לאחר מכן, בסוף יולי 1989, אוניון מילאה את אצטדיונה הביתי במטרה להשלים את המשימה. העובדות היבשות הן שאוניון ניצחה 0:1 משער של לאונרדו מאדלון וחזרה לליגה הראשונה אחרי עונה אחת בלבד, אבל לראות את התמונות מהמשחק ההוא זה פשוט משהו שאין מספיק מילים בכדי לתאר אותן.

שחקן אחד בשבוע
שבת, 20:30, ויטורול – סטיאווה בוקרשט (הליגה הרומנית)
אחרי הקיזוז ופתיחת הפלייאוף העליון ברומניה, הגיע השעה למשחק העונה. באופן מפתיע, סטיאווה בוקרשט מגיעה מהמקום השני לקראת המשחק הזה, והיא פוגשת את ויטורול, הקבוצה שרוצה זכייה ראשונה באליפות. מאחורי ויטורול עומד בעלים-מאמן עם עבר עצום, גאורגי חאג'י האגדי, והיא מפתחת לא מעט שחקנים כשרוניים באקדמיה על שמו.
אחד השחקנים המרכזיים בוויטורול הוא פלורינל קומאן, חלוץ שיחגוג בעוד חודש את יום הולדתו ה-19 וכבר מוצא מקום חשוב בסגל של הקבוצה. אחרי שבשנתיים האחרונות בעיקר עלה כמחליף, העונה קומאן זכה לרשום הופעת בכורה בהרכב וב-19 ההופעות שלו העונה הוא כבש ארבעה שערים. מלבד היותו בוגר מחלקת הנוער של ויטורול, העונה הוא היה חלק מהריצה המרשימה של קבוצת הנוער בליגת האלופות, שהסתיימה בהדחה בשמינית הגמר מול פורטו.
קומאן הוא רק שחקן אחד בסגל הצעיר במיוחד של ויטורול, שבה השחקנים המבוגרים הם המחליף סורין ראדוי בן ה-31 והשוער ויקטור רמניצ'אנו בן ה-26. העונה הזו וזכייה באליפות בסופה יכולים לקבע את מעמדו של קומאן כאחד משחקני העתיד של הכדורגל הרומני.

החלום של רמזאן

קשה להאמין לפעמים באיזו מהירות חלומות יכולים להתגשם. רמזאן קיזיל, כורדי שחי בבורלנגה, שבדיה, יושב במשרד שלו ולא מאמין איך פרויקט קטן למען מהגרים כמוהו רחוק צעד אחד בלבד מהפסגה אליה שאף.
לפני מספר שנים, קיזיל יחד עם מספר חברים מהקהילה הכורדית בבורלנגה מועדון כדורגל, כשלקיזיל חלום אחד – קבוצה תחרותית ברמות הגבוהות של הכדורגל המקצועני בשבדיה. עכשיו, עשור לאחר מכן, דאלקורד קרובה יותר מתמיד להגשמת החלום ולעלייה אל הליגה הבכירה בשבדיה.

הכורדים התחילו להגיע לשבדיה בסוף שנות ה-60. חלקם הגיעו בכדי לחפש עתיד טוב יותר וחלקם הגיעו כתוצאה מהמתיחות הבלתי פוסקת במזרח התיכון. הפיכות צבאיות בטורקיה, השלטון העיראקי שהתנכל אליהם וההתעללות בהם בתקופה שבה חיו תחת שלטון הבעת' בסוריה, כל אלו מייצרים קהילה של כ-84 אלף איש, כמעט אחוז מאוכלוסיית שבדיה.
כמו כל קבוצת מהגרים שמגיעה לאירופה, גם הכורדים התקשו להשתלב בחברה השבדית. כשדאלקורד הוקמה ב-2004, המטרה העיקרית הייתה לספק מסגרת חברתית לצעירים הכורדים ולעזור להם להשתלב בחברה השבדית. החלומות של רמזאן קיזיל, יו"ר המועדון, נראו רחוקים מתמיד. המועדון היה קטן גם בהשוואה למועדונים אחרים בעיר וממוצע הגילאים בסגל עמד על 17.
כמו שכבר הבנתם, קיזיל הוא לא הבחור שמוותר בקלות. כבר בעונת הבכורה שלה ב-2005 הצליחה דאלקורד לעלות ליגה, מה שפתח רצף של 5 עליות ליגה רצופות. ב-2010 היא שיחקה לראשונה בליגה השלישית ונראה היה כאילו היא נעצרת שם. ב-2013 התחילה פריצה נוספת של המועדון כשבאותה עונה היא מפסידה בפלייאוף העלייה לליגה השנייה ובעונה לאחר מכן היא מפספסת את הפלייאוף בנקודה ואת העלייה האוטומטית בשלוש נקודות.
עונת 2015 הייתה כבר התגשמות החלום. דאלקורד סיימה את העונה במקום הראשון עם הפסד בודד ב-26 משחקים ובמרחק של 13 נקודות מהמקום השני. בין הכובשים המצטיינים בליגה היו שלושה משחקניה. רמאזן קיזיל ממשיך לגעת בתהילה.

אפשר להמשיך ולדבר על ההתקדמות הספורטיבית, אבל דאלקורד הוא יותר ממסגרת קהילתית לכורדים בשבדיה. המועדון הפך למקור גאווה עבור כורדים ברחבי העולם והיום יש לו כמות לא מבוטלת של אוהדים. 1.3 מיליון אנשים חברים בדף הפייסבוק שלו, יותר ממה שיש לרוב קבוצות הליגה הבכירה בשבדיה. החיבור של דאלקורד לכורדים הוא לא רק וירטואלי. בנובמבר 2011 ארגן המועדון משחק צדקה שכלל כוכבי טלוויזיה ושחקנים מהליגה הראשונה, כשהכסף נתרם לעיר ואן, עיר במזרח טורקיה בעלת רוב כורדי שספגה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר.
הזהות הכורדית לא הפכה את דאלקורד למועדון חד גוני. באופן מרתק, היא משכה אליה שחקנים שסיפור המסגרת שלהם זהה. לצד פשראו עזיזי וראווז לוואן הכורדים-שבדים ומירקאן איידין הכורדי-גרמני ניתן למצוא בני מהגרים אחרים כמו דושאן ג'וריץ', שבדי ממוצא סרבי שגם שיחק עבור נבחרת שבדיה. לעומתו, יש גם ילידי שבדיה שבחרו לנדוד לארצות מוצאם כמו קויטים באלה, שלבש את מדי נבחרת קוסובו.
אם יש שם שיכול להצית עבורנו את הדמיון זה אחמד עוואד. עוואד גדל בקבוצת הנוער של בראגה, אבל בגיל 19 החליט לחצות את הכביש ולשחק בדאלקורד. מאז 2011 הוא משחק במועדון כמעט רצוף, למעט עונה אחת שבה נדד לעונה סבירה בליגה השנייה. ההצלחה של עוואד בדאלקורד גרמה לו גם לזכות בהופעה בינלאומית ראשונה, כשבמרץ האחרון שיחק במדי נבחרת פלסטין וכבש שער בניצחון מול מזרח טימור 0:7 במוקדמות המונדיאל.

10 מחזורים לסיום, דאלקורד נמצאת במרחק נגיעה מהישג שיא נוסף. 2 נקודות מפרידות בינה לבין פלייאוף העלייה לליגה הראשונה, 6 מפרידות בינה לבין העלייה האוטומטית. העונה היא ספגה 14 שערים בלבד, ההגנה הטובה ביותר בליגה, והפסידה רק בשלושה משחקים. בעונתה ה-11, דאלקורד ניצבת בשורה אחת לצד מועדונים גדולים ממנה כמו הלמשטאד, שזכתה 4 פעמים אליפות שבדיה, או סיריוס, אחד המועדונים הוותיקים במדינה.
היריבה הבאה שלהם היא סיריאנסקה. כמו דאלקורד, גם סיריאנסקה היא קבוצה שמייצגת קהילת מהגרים. יחד עם אסיריסקה, שתיהן מייצגות את הקהילה האשורית במדינה. בעבר שתיהן שיחקו בליגה הראשונה, אבל היום הן נאבקות על ההישרדות בליגה השנייה ומתבוננות מקרוב בהצלחה של דאלקורד.
כשרמזאן קיזיל יצפה במשחק, הוא יצפה בקבוצה שמראה כי החלום שלו הוא לא בלתי אפשרי. ניצחון של דאלקורד יקרב את המועדון ואותו אל הגשמת החלום ואל הליגה הראשונה. עליית ליגה תהיה הישג נהדר, אבל תסמכו על קיזיל – הוא כבר יתכונן לחלום הבא ולהישג הבא, הגדול עוד יותר, של דאלקורד.