בחזרה לשורשים

זה היה בדקה ה-109 של המשחק על המקום השלישי. לעיני הקהל הקטארי, הצליח איימן חוסיין, עדיין לא בן 20, להתרומם לנגיחת חייו ולכבוש את שער הניצחון שהעלה את נבחרת עיראק לאולימפיאדה על חשבון נבחרת קטאר. זו לא הפעם הראשונה שהעיראקים משתתפים באחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, אבל משהו בשער הזה הצליח להוציא לרחובות את עיראק כולה לרחובות.
איימן חוסיין הוא בערך תמצית סיפורה של עיראק כמדינה במהלך תקופת חייו. הוא נולד למשפחה מוסלמית סונית בכירכוכ, עיר בצפון המדינה שבה רוב האוכלוסייה היא כורדית. במרץ 2003, יומיים לפני יום הולדתו השביעי, פלשו כוחות צבא ארה"ב לעיראק במטרה להפיל את שלטון סדאם חוסיין. בשטח, היציבות התערערה ככל שעבר הזמן והמתיחות בין הקבוצות השונות בחברה גברו. שיעים, סונים וכורדים מצאו את עצמם פתאום בעיצומה של מלחמת אזרחים שבה ארגוני טרור מכתיבים את הטון.
חוסיין ומשפחתו חוו על בשרם את הלחימה הפנימית. העימותים בכירכוכ הובילו את המשפחה לנדוד לבגדד, אך גם שם התברר כי הם לא בטוחים. אביו נרצח בפיגוע של אל קעידה בו התפוצצה מכונית תופת ב-2008. אחיו, ששירת במשטרה העיראקית, נחטף ב-2014 על ידי כוחות דאע"ש ומאז נעלמו עקבותיו.
למרות כל אלו, שער אחד של חוסיין מצליח להצית את הדמיון עבור מיליוני עיראקים, שמרגישים כי הם מתקרבים לשחזור ההופעה ההירואית של הנבחרת האולימפית ב-2004.

כשהרחובות בעיראק בוערים והכוחות האמריקאים עדיין בשטח, הנבחרת העיראקית התכוננה לאולימפיאדה באתונה. נשאת אכרם, מי שהיה אז בן 19 בלבד אבל נחשב לדור העתיד של הכדורגל בעיראק, הבין מהר מאוד שהמצב לא אידיאלי. "התנאים היו נוראיים והשפיעו על כל הנבחרת", שחזר אכרם, "טסנו מבגדד לאתונה במטוס צבאי. לשחקנים היה אוסף של בגדים שונים ולא תואמים – חלקם של נייק, חלקם של אדידס – אלו היו בגדים שהשחקנים הביאו, מאחר ומעולם לא היה לנו ציוד רשמי. בכדי לשחק עם המדים הללו, היינו צריכים לכסות את שמות היצרניות השונות עם מדבקות".
אם זה לא מספיק, היריבה הראשונה שחיכתה לה הייתה פורטוגל של ראול מיירלש, הוגו אלמיידה וז'וזה בוסינגווה. אליהם הצטרפו לואיס בואה מורטה כחריג גיל וכריסטיאנו רונאלדו, שהצטרף לאחר ההפסד בגמר היורו. שתי הנבחרות נפגשו באצטדיון בפטראס 24 שעות אחרי שארגנטינה הביסה שם את סרביה ומונטנגרו 0:6. המחשבה הראשונית הייתה שהתוצאה במפגש בין פורטוגל לעיראק תהיה זהה.
קשה להאמין שנבחרת שעוברת תלאות כאלה תצליח לעשות משהו בטורניר, בטח מול נבחרת כמו פורטוגל. בדקה ה-13 ההשערה התחזקה, כשהיא ספגה שער עצמי והפורטוגלים עלו ל-0:1. אבל לא זה היה המצב של עיראק. עוד הדקה ה-29 היא הפכה את התוצאה וגם שער שוויון של הפורטוגלים לפני המחצית לא שבר אותה. העיראקים כבשו פעמיים במחצית השנייה ורשמו ניצחון ענק 2:4. הניצחון הזה היה אות הפתיחה לטורניר היסטורי של נבחרת עיראק. הם המשיכו לניצחון על קוסטה ריקה והפסד מול מרוקו, מה שהעניק להם את המקום הראשון בבית. לאחר מכן הגיע ניצחון מרשים ברבע הגמר על אוסטרליה, אבל החלום נקטע עם שני הפסדים מול פרגוואי בחצי הגמר ומול איטליה במשחק על מדליית הארד.

לנבחרת העיראקית ההיא היה ערך מוסף מעבר להישגים המקצועיים מהאולימפיאדה ואלו שבאו אחריהם, כמו הזכייה בגביע אסיה ב-2007 וחזרתה של נבחרת עיראק לצמרת הכדורגל האסיאתי. המדינה השסועה הצליחה לשים צד את כל המתיחויות ולהתאחד סביב הדגל. האוהדים ראו במשחק הראשון מול פורטוגל שערים של עימאד מוחמד השיעי, הוואר מולה מוחמד הכורדי ויוניס מחמוד הסוני, אבל אף אחד לא באמת התעניין בזהות של כל אחד מהשחקנים. הם כולם עיראקים וכולם מייצגים יחד את המדינה.
כעבור 12 שנים, עיראק שוב מגיעה לאולימפיאדה, כשברקע המצב עדיין מעורער, המתיחות בין השסעים לא נפסקה ודאע"ש זורע הרס ברחבי המדינה. בזמן שהכורדים נטבחים בצפון המדינה, עיראק תתאחד כולה ותראה את שרקו כרים מגראסהופרס, כורדי שמייצג את הנבחרת העיראקית. מעל כולם יעמוד כוכב אחד, עלי עדנאן, "גארת' בייל העיראקי", שמשחק במדי אודינזה ומגיע עם רזומה מרשים של 40 הופעות בנבחרת הבוגרת.

איימן חוסיין, הגיבור ממשחק העלייה, פינה את מקומו בסגל לטובת הליגיונרים המנוסים. בלעדיו, העיראקים יצטרכו להתמודד בבית שכולל את דנמרק ודרום אפריקה, אבל גם את המארחת ברזיל. ביום המשחקים השני, העיראקים יפגשו את ברזיל לעיני המאנה גרינצ'ה המשולהב בברזיליה. אולי דווקא אז, כשעלי עדנאן יביט מקרוב בניימאר, בדיוק כפי ששחקני עיראק הביטו בכריסטיאנו רונאלדו ב-2004, אולי אז הקסם מאותו ערב בפטראס יחזור. אינשאללה.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (62)

אחרי שבוע קריר וציפיות לשלג שלא הגיע, הגיע הזמן להתחיל לצפות לדברים אחרים – כדורגל ברמה גבוהה. הפעם יש לנו שלושה משחקים מכריעים כשעל הפרק כרטיס לאולימפיאדה בריו, אליפות הליגה הפלסטינית ומקום ברבע גמר הגביע הטורקי.

יום שישי, 16:45, קטאר – עיראק (אליפות אסיה עד גיל 23)
המירוץ לקראת הטורניר האולימפי הולך ומסתיים וביום שישי יוענק הכרטיס האחרון של אסיה. אחרי שבאמצע השבוע יפן ודרום קוריאה (שוב) הבטיחו את מקומן, הגיע התור של קטאר ועיראק לראות מי מביניהן תצליח לנצח במשחק המכריע.
עבור הקטארים, העפלה לטורניר האולימפי תהיה עוד אבן דרך חשובה בדרך למונדיאל 2022. הקטארים משקיעים הון תועפות בכדי להגיע למונדיאל כמה שיותר מוכנים, אבל מבחינתם אסור לדלג על הכשרת הדור הצעיר. לעיני הקהל הביתי, הנבחרת הקטארית הרשימה לאורך כל הדרך, כולל ניצחון גדול על איראן בשלב הבתים, וגם בחצי הגמר הם היו קרובים להפתעה, כששני שערים ב-10 הדקות האחרונות הכריעו את הכף לטובת דרום קוריאה. נבחרת קטאר הופיעה בעברה בשתי אולימפיאדות, בלוס אנג'לס 1984 הם הודחו בשלב הבתים ושמונה שנים מאוחר יותר בברצלונה הם הצליחו להגיע לרבע הגמר. מי שמוביל את פרוייקט הנבחרות הצעירות של קטאר, וביניהן גם את הנבחרת האולימפית, הוא פליקס סאנצ'ז באס, מאמן ספרדי שברזומה שלו יש לא מעט שנים באקדמיה של ברצלונה. באס הגיע לקטאר במסגרת פרוייקט הכדורגל של אקדמיית הספורט היוקרתית אספייר, ומאז הגעתו הוביל כבר את הנבחרת עד גיל 20 לזכייה באליפות אסיה והופעה במונדיאליטו בשנה שעברה. באופן מעניין, השחקנים בנבחרת מתחלקים לשניים. החלק הראשון הם הכוכבים של הליגה המקומית כמו אחמד עלא מאל ריאן והגנאי המתאזרח מוחמד מונטארי מלח'ויא. לצידם משחקים שחקנים שנדדו ליופן הבלגית, לאסק לינץ האוסטרית וקולטורל לאונסה הספרדית, שלושה מועדונים שחתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם אקדמיית אספייר. בכיר השחקנים הללו הוא אכרם עפיף, ילד בן 19 שכבר רשם 5 הופעות בנבחרת הבוגרת ומשחק ביופן.
כדורגל זה הדבר היחיד שמצליח לאחד את עיראק. המדינה השסועה נזכרת בערגה בהופעה המרשימה של הנבחרת הבוגרת שלהם בשנה שעברה בגביע אסיה, אבל מבחינתם זו הזדמנות לשחזר את ההצגה שנתנה הנבחרת האולימפית של עיראק באולימפיאדת אתונה 2004. הנבחרת העיראקית הפתיעה את כולם כשניצחה 2:4 את נבחרת פורטוגל שכללה אז שמות כמו ז'וזה בוסינגווה, ראול מיירלש, הוגו ויאנה וגם כריסטיאנו רונאלדו אחד. משם העיראקים המשיכו לטורניר מדהים שהסתיים בהפסד לפראגוואי בחצי הגמר ולאיטליה במשחק על הארד. מלבד הטורניר הזה, לעיראק יש שלוש הופעות נוספות בטורניר האולימפי – במוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988. העיראקים רושמים עד כה טורניר לא רע, כשרק הפסד מול יפן בחצי הגמר הרחיק בינתיים את החלום על הופעה באולימפיאדה. מאמן הנבחרת, עבדל ע'ני שהד, מונה לתפקיד בזכות העונה שעברה, בה זכה באליפות עם נאפט אל-ווסט. הסגל העיראקי כולו מבוסס על הליגה המקומית, אבל לכולם יש זכרונות טובים מהמונדיאליטו של 2013, אז כוכבי הנבחרת הזו סיימו במקום הרביעי. השמות המובילים הם מוסטפא נאדים והמאם טארק מאל-קווה אל-ג'אוויה ומוהנד עבדל רחים מאל זורע.

יום שבת, 16:00, שבאב אל ח'דר – שבאב אל ח'ליל (הליגה הפלסטינית)
ביום שני יערך בטדי המשחק המרכזי בליגת העל, כשבית"ר ירושלים תארח את מכבי תל אביב. יומיים לפני כן, יערך משחק לא פחות מרכזי והוא יתקיים במרחק יריקה משם. ברוכים הבאים למשחק העונה בליגה הפלסטינית בין שבאב אל ח'דר לשבאב אל ח'ליל.
בשבאב אל ח'דר מנסים להתרגל לסטטוס החדש של קבוצת צמרת. במשך שנים שבאב אל ח'דר הייתה קבוצת מרכז טבלה, כזו שלא מאיימת באמת על התואר, אבל העונה אל ח'דר נמצאים כבר במקום השני, במרחק שלוש נקודות בלבד מהפסגה. על הקווים עומד אחד מהמאמנים הבכירים במגזר הערבי-ישראלי, סמיר עיסא, שכבר לא מעט שנים משמש כמאמן בליגה. בעבר היה מעורב באירוע ביזארי למדי כשאימן במקביל במכבי אום אל פאחם, כשזו שיחקה בליגה הלאומית, ובקבוצת ג'בל מוכבר, מעבר לגבול. בסגל של אל ח'דר אפשר אפילו למצוא שמות מוכרים מהכדורגל הישראלי כמו כמאל ג'בארין, שגדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה, ומהראן אבו ריא, שחקן בני סכנין לשעבר שחתם בקבוצה בשבועות האחרונים. השמות המובילים באמת הם האחים לבית מרעבה, סאמח ומוחמד. שניהם הגיעו בקיץ האחרון, סאמח הגיע משבאב יטא שירדה ליגה ומוחמד הגיע מאיסלמי קלקיליה מהליגה השנייה. כל אחד מהם כבש העונה 6 שערים והם אלו שמובילים את הקבוצה לעונה חלומית. זו הפתעה גדולה בפני עצמה שסאמח מרעבה עדיין מככב – לפני כשנה וחצי הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון לאחר שהנבחרת האולימפית חזרה מקטאר בחשד למגע עם סוכן זר. הוא היה עצור במשך 7 חודשים, שבמהלכם אף שבת רעב, אך לבסוף שוחרר.
מול אל ח'דר נמצאת שבאב אל ח'ליל, אחת הקבוצות הגדולות בכדורגל הפלסטיני. הרבה מאוד זמן עבר מאז העונות הגדולות של שבאב אל ח'ליל בשנות ה-80, ובשנים האחרונות היא אפילו ראתה איך היריבה העירונית הקטנה שלה, אהלי אל ח'ליל, מצליחה לעקוף אותה בסיבוב. העונה היא חוזרת לעצמה, כשהיא כרגע מובילה את הטבלה, כשניצחון בשבת כבר יוכל לסגור את הסיפור כמעט באופן ודאי. לשבאב יש מאמן מקומי, ח'דר עובייד, שכבר זכה בתואר אחד העונה, המאמן הטוב בליגה ב-2015. בסגל של שבאב אל ח'ליל נמצאים כמה מהכוכבים של הנבחרת הפלסטינית כמו השוער ע'אנם מחאג'נה, שהגיע מהאלופה שבאב אל דהריה, היית'ם דיב, שהגיע מהילאל אל קודס, ותאמר ציאם, שנמצא בקבוצה כבר שלוש שנים. גם מלך שערי הליגה נמצא בקבוצה הזו, וזה אחמד אבו נהיה, ששיחק במכבי אום אל פאחם, בני סכנין, הפועל אשקלון ומכבי אחי נצרת, ומאז המעבר שלו לליגה הפלסטינית הוא לא מפסיק לכבוש – 7 שערי ליגה העונה ב-11 משחקים ו-4 שערים בינלאומיים ב-3 הופעות בנבחרת.

יום ראשון, 14:00, בורסאספור – אמדספור (הגביע הטורקי)
הקסם של גביע הוא הקסם של משחק אחד שבו הכל  מוכרע, לטוב ולרע. בטורקיה החליטו להרוס את זה ולהכניס רגע לפני שמינית הגמר שלב בתים של ממש עם 32 קבוצות ו-6 משחקים, מה שמחרב את הסיכוי לסינדרלות והפתעות. למרות זאת, אחרי שעברה את שלב הבתים המתיש, אמדספור תרצה לעבור את המשחק הבודד של שמינית הגמר ולהיות הסינדרלה הגדולה של הטורניר.
אמדספור היא קבוצת ליגה שלישית שיכלה לעבור עונה די מנומנמת. העובדה שיש פלייאוף עלייה, אליו מגיעות הקבוצות במקומות 2-5, הופכת את העונה הזו לקצת יותר מעניינת עבורה. כרגע היא נמצא בליגה המקום ה-7, מרחק של נקודה אחת בלבד מהפלייאוף. הניצחון שלה על אלאזיספור מליגת המשנה בסיבוב השלישי, לא רמז אפילו בקצת על ההופעה שלה בשלב הבתים. 6 משחקים בלי הפסד, מתוכם שלושה ניצחונות, כולל שתי תוצאות תיקו מול בשאקשהיר מצמרת הליגה הבכירה, הקפיצו את אמדספור הקטנה אל שמינית הגמר. מבחינת אמדספור זו עדיין לא התוצאה הגדולה ביותר בתולדותיהם בגביע, אחרי שבעונה שעברה הם הצליחו לנצח בשלב הבתים את גלאטסראיי בעלי סמי ין 0:2. המאמן, הארון קיליץ', סופג אבק כוכבים לראשונה בקריירה שלו, אחרי שנים של אימון בליגות באזור העיר דיארבקיר, ממנה מגיעה הקבוצה. אחד השחקנים המרכזיים במסע של אמדספור בגביע הוא שהמוס אזר, שחקן בן 35 שלאורך הקריירה שלו שיחק בעיקר בליגה השנייה ויש לו 4 הופעות בלבד במסגרת הליגה הבכירה (כולן במדי מלטיאספור ב-2001). העונה יש לו 5 שערים בגביע ועוד 9 בליגה, מה שהופך אותו לכובש המצטיין בקבוצה ולאחד הכובשים הבכירים בגביע. שחקנים נוספים בעלי עבר מרשים הם עבדולה צ'טין, ששיחק בדיארבקירספור ואנקרגוצ'ו, דניז טאקי, גרמני-טורקי ששיחק בעברו בסנט פאולי, ומנסור צ'לאר, שמשחק במועדון מאז 2004 ונחשב לאחד הסמלים הגדולים שלו.
מול החלומות הצנועים של אמדספור, עומדת בורסאספור, אימפריית כדורגל אמיתית. ב-2010 היא רשמה את אחת ההפתעות הגדולות בתולדותיה, כשזכתה באליפות היסטורית. בגביע הטורקי ניתן להפתיע יותר, אבל לבורסאספור עדיין יש רק גביע אחד בארון, אי שם מ-1986. בעונה שעברה היא הגיעה עד לגמר הגביע, אבל הפסד 3:2 מול גלאטסראיי ושלושער אדיר של בוראק יילמאז, האריכו את ההמתנה לתואר הבא. העונה בורסאספור סובלת מעונה בינונית במיוחד, כשהיא מדורגת במקום ה-11 בלבד. את שלב הבתים בגביע היא סיימה עם המקום הראשון בבית שלה ומאזן מושלם של 6 ניצחונות, מה שהעניק לה את יתרון הביתיות במפגש. בורסאספור החליטה להשתמש במאמן מנוסה, ולכן הביאה את האמזה המזאוגלו, מי שהיה אחראי לדאבל של גלאסטראיי בעונה שעברה. בעונה שבה אתה חונך אצטדיון חדש, אצטדיון התנין הידוע, בורסאספור ניסתה לבנות סגל איכותי. כרגיל בטורקיה, אנחנו מדברים על זרים עתירי ניסיון כמו תומאס נצ'יד, ששיחק 6 עונות בצסק"א מוסקבה, טום דה סוטר, מהכוכבים של הליגה הבלגית בעונות האחרונות, ומירוסלב סטוך, הסלובקי הנהדר שמושאל מפנרבחצ'ה. מקרב הטורקים שווה לציין את מרט גונוק, שהגיע מפנרבחצ'ה בקיץ האחרון, ואמרה טאשדמיר, שחקן הנבחרת הצעירה של טורקיה.