תגית: אקוודור

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (44)

פרטיזן נגד הכוכב האדום בשבת? בוקה נגד ריבר בלילה בין ראשון לשני? הדברים האלו בנאליים מדי עבורנו, ולכן אנחנו נעשה טיול קצת שונה בסוף השבוע הקרוב, עם משחק מכריע בליגת האלופות של אפריקה, קרבות הצמרת בליגה הפינית ודרבי לוהט מאקוודור.

יום שבת, 16:30, מזמבה – מגרב תטואן (ליגת האלופות של אפריקה)
פעם, ממש מזמן, אפריקה כולה הייתה נתונה לקולוניאליזם. לשתי הקבוצות יש סיפורים מעניינים מהתקופה הזו – מגרב תטואן שיחקה בליגה הבכירה של ספרד (ואפילו חילצה תיקו ביתי מול ריאל מדריד) ומזמבה נקראה "אנגלברט" על שם חברה בלגית לייצור צמיגים. מאז עברו הרבה שנים, ושתי הקבוצות נאבקות יחד עם אל הילאל אומדורמן הסודאנית על שני המקומות בחצי הגמר, כששלושתן ניצבות בראש הבית כרגע עם מאזן זהה של 8 נקודות.
מזמבה, אלופת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), רוצה להמשיך בהישגיה המצויינים בזירה הבינלאומית. מאז 2009 היא זכתה פעמיים בליגת האלופות והגיעה עוד פעמיים לחצי גמר המפעל. ב-2010 היא אפילו רשמה היסטוריה ענקית כשהפכה לקבוצה הראשונה מאפריקה שמגיעה לגמר גביע העולם למועדונים. מאמן הקבוצה, פטריס קארטרון, לא הצליח להגיע להישגים בצרפת ולכן מצא את עצמו רושם לא מעט תוצאות יפות באפריקה כמו מקום שלישי באליפות אפריקה עם נבחרת מאלי. הסגל מתבסס על שני כוכבים אפריקאים גדולים. הראשון הוא ריינפורד קלאבה, קשר בן 29 מזמביה, בעל 77 הופעות בנבחרת, כולל זכייה בגביע אפריקה ב-2012, ובעל עבר בכדורגל הפורטוגלי. השני הוא רוז'ה אסאלה, חלוץ בן 21 מחוף השנהב, שהיה חלק מהסגל של נבחרתו בגביע אפריקה האחרון וכעת רושם את צעדיו הראשונים מחוץ למולדתו.
מגרב תטואן, אלופת מרוקו, מגיע להצלחות יפות מאוד אחרי שנים ארוכות של כשלונות. האליפויות של השנים האחרונות עזרו לה לבסס מחדש את מעמדה בצמרת הכדורגל המרוקאי. אחרי שהם הצליחו לרשום הופעה היסטורית בשלב הבתים, לתטואן יש רצון עז להגיע גם לחצי גמר המפעל, דבר שאף קבוצה מרוקאית לא הצליחה לעשות מאז 2011. העובדה שהמשחק הראשון בין הקבוצות הסתיים ב-0:0 הופך כל שער שהקבוצה תכבוש לקריטי עבורה, שכן גם תיקו עם שערים יספיק לה כדי להקדים את מזמבה. כיאה לקולוניה ספרדית לשעבר, הקבוצה מחזיקה מאמן ספרדי – סרחיו לוברה, שאימן בעיקר בליגות הנמוכות בארצו. השמות המובילים של המועדון הם יאסין לחאל, שחזר אחרי 4 שנים בווידאד קזבלנקה, ומוחמד אברהון, שכיכב בנבחרת האולימפית בצעירותו והיה בין שחקני המפתח בשתי האליפויות של תטואן.

יום ראשון, 18:30, SJK – לאהטי (הליגה הפינית)
אלו הימים האחרונים של עונת הכדורגל בפינלנד. רגע לפני שהשלג והחושך מכסים את המדינה הצפונית, מירוץ האליפות עדיין נותר חם. שישה מחזורים לסיום, HJK הלסינקי לא מטיילת לאליפות כמו שהיא רגילה, כשמלבדה יש עוד שתי קבוצות עם 44 נקודות. הפעם אנחנו נתמקד במפגש בין הקבוצה המפתיעה מבין השלוש, SJK (או סיינייוקי, אם אתם מעוניינים), שתרצה לעשות עוד צעד בדרך לתואר היסטורי, לבין לאהטי, שעוד רוצה לשמור על סיכוי להגיע לאירופה.
SJK הקטנה הוקמה רק ב-2007, אחרי איחוד של שתי קבוצות קטנות מהעיר. אחרי כמה שנים של התבוססות בבוץ של הליגה השלישית, משהו השתנה ב-SJK. הם עלו לליגה השנייה, ונדרשו להם שנתיים בלבד כדי לעלות לליגה הבכירה. הקבוצה הפתיעה את כולם כשבעונת הבכורה שלה בליגה היא הצליחה לסיים במקום השני, אמנם במרחק גדול מאוד מאליפות, אבל עם כרטיס היסטורי לליגה האירופית. מי שרשום על ההצלחה המדהימה של הקבוצה בשנים האחרונות הוא סימו ולקארי, שכשחקן שיחק באנגליה ובסקוטלנד, וכמאמן קיבל הזדמנות נהדרת במועדון והוא בהחלט לוקח אותה בשתי ידיו. בקרב השחקנים הבולטים ניתן לציין את אקסלי פלבאס, מלך שערי הקבוצה העונה עם 11 כיבושים, אריאל נגוואוקאם הקמרוני, שכמעט את כל הקריירה האירופית שלו העביר בפינלנד, ומיחקל אקסאלו, שוער אסטוני מוכשר שאפילו ניסה את מזלו בליגות הנמוכות באנגליה.
לאהטי היא קבוצה קצת יותר ותיקה בנוף הכדורגל הפיני. מאז 1999 היא שיחקה כמעט בכל עונה בליגה הבכירה (הייתה לה רק עונה אחת בליגה השניה), אבל מלבד שני גביעי ליגה, היא לא רשמה אף תואר והישג השיא שלה בליגה הוא המקום השלישי. לאהטי יודעת שניצחון בראשון יכול לקדם אותה בצורה משמעותית לעבר כרטיס לאירופה גם בעונה הבאה, ולכן היא לא צפויה לעשות חיים קלים ליריבים שלה. כשמדברים על לאהטי, אי אפשר שלא לדבר על הכוכב הגדול ביותר שלה, פטרי פסאנן. פסאנן, יליד העיר, עזב את המועדון בגיל 20 כשחתם באייאקס ורשם קריירה אירופית מפוארת שכוללת את ורדר ברמן וזלצבורג. אחרי 14 שנים הוא חזר למועדון נעוריו ובהחלט משאיר חותם על האוהדים של הקבוצה. מלבדו, שווה לשים לב גם לחלץ הברזילאי מתאוס אלבש והבלם פורו קרקיינן.

יום שני, 1:00, אמלק – ברצלונה (הליגה האקוודורית)
ברצלונה? כאן? לא, לא מדובר בקבוצה החביבה מספרד, אלא על ברצלונה דה גואיאקיל. היא ואמלק מתכוננות לקראת המשחק הכי חם בכדורגל האקוודורי, הדרבי של גואיאקיל שזוכה לכינויים רבים, החל מקלאסיקו דל אסטיז'רו (Clásico del Astillero, דרבי המספנות) ועד "המשחק הנצחי של הכדורגל האקוודורי".
אמלק הוקמה על ידי קבוצה של עובדים בחברת החשמל של אקוודור (מכאן שמה, שהם ראשי התיבות של Empresa Eléctrica del Ecuador). מאז היא הפכה לאחת הקבוצות הגדולות בכדורגל האקוודורי עם 12 תארי אליפות. עכשיו לאמלק יש משימה חדשה והיא לזכות באליפות שלישית ברציפות, לראשונה מאז שנסיונל עשתה זאת ב-1984. אחרי שבאפרטורה היא סיימה במקום השני ופספסה את המקום בגמר הליגה בשתי נקודות בלבד, אמלק חייבת לסיים במקום הראשון בקלאוסורה כדי לעשות זאת. היא כרגע נמצאת במקום ה-4, במרחק של 5 נקודות מהמקום שמבטיח לה העפלה לגמר. מי שמוביל את אמלק הוא מיז'ר בולאניוס בן ה-25, שכבש 14 שערים העונה. העונה המצויינת הזו הובילה אותו לרשום גם הופעת בכורה בנבחרת, שם כבר יש לו 5 שערים ב-8 הופעות. שמות נוספים הם חורחה גואגואה, הבלם הוותיק בעל 62 הופעות בינלאומיות, ואסטבן דראר, השוער המתאזרח שאפילו זומן לנבחרת אקוודור בקופה אמריקה.
ברצלונה גם היא אחת הקבוצות הגדולות במדינה. הקבוצה קיבלה את שמה לאחר שמקימיה רצו להוקיר את העיר ממנה הגיעו, ועם השנים הקבוצה גם אימצה סמל דומה, אבל תלבושתה היא צהובה לחלוטין. 14 אליפויות יש לה, שיא אקוודורי, וב-1990 רשמה הישג אדיר כשהפכה לקבוצה האקוודורית הראשונה שמגיעה לגמר גביע הליברטאדורס. העונה הנוכחית שלה נראית רע מאוד. את האפרטורה היא אמנם סיימה במקום ה-4, אבל במרחק גדול מהמקום הראשון, וגם בקלאוסורה היא בינתיים מדורגת במקום ה-6 בפער של 6 נקודות מהמוליכה. השחקנים הבכירים של ברצלונה הם איסמעל בלאנקו, שזכור בזכות 4 שנים גדולות באא"ק אתונה, בראיאן אלמאן, שהגיע מאורוגוואי ועושה עבודה מצויינת בהתקפה, ומקסימו באנגרה, השוער הוותיק שמשחק בקבוצה מאז 2009.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (31) – חלק א'

אז אחרי שביקרנו במונדיאליטו בשבוע שעבר, המדור השבוע מתפצל לשני חלקים בכדי לתת סקירה מהירה, טובה ואיכותית על הטורניר הגדול של הקיץ. בניגוד למה שמוכרים לכם, זה לא יהיה הקופה אמריקה. אנחנו עולים עכשיו על טיסה טרנס-אטלנטית מערבה לעבר קנדה, שם יפתח בלילה בין שבת לראשון גביע העולם לנשים.
אחרי אינספור סערות, החל מענייני הדשא ועד לעניינים כספיים, וכשברקע פרשיות שחיתות בפיפ"א, הגיע הזמן לתת את הבמה לשחקניות הטובות בעולם.
החלק הראשון של הסקירה יתמקד בבתים 1-3.

בית 1
הנבחרות: קנדה, סין, ניו זילנד והולנד
הבית הזה הולך להיות הצגה בעיקר של שתי נבחרות.
קנדה, הנבחרת המארחת, לא רוצה לעשות פדיחות בטורניר הביתי. היא אמנם מופיעה תמיד בגביע העולם, אבל היא כמעט ולא הצליחה לעבור את שלב הבתים בהופעות הקודמות שלה. הפעם, כשהיא נישאת על גבי ההצלחות שלה בשנים האחרונות (ההישג הבולט ביותר הוא מדליית הארד האולימפית מלונדון), היא רוצה לחזור אל שלבי הנוקאאוט. נבחרת נוספת שתנסה להראות מי היא באמת זו נבחרת הולנד. זו הופעת בכורה להולנדיות, אבל גם הן מראות גרף שיפור אדיר שכולל הצלחות באליפויות אירופה, כולל זכייה באליפות אירופה עד גיל 19 בשנה שעברה.
שתי הנבחרות שמשלימות את הבית, סין וניו זילנד, הן כאן בעיקר כדי לגנוב עלייה מהמקום השלישי. סין, שלטה בכדורגל האסיאתי בשנות ה-90 ובתחילת המילניום, אבל היא מתחילה לדעוך ולפנות את מקומה לאימפריה האסיאתית העולה מיפן ולאוסטרליה החברה החדשה בשכונה. המעבר של אוסטרליה לאסיה, גורם לניו זילנד לעלות כל הזמן ובקלות אל הטורנירים הבינלאומיים, אבל לרוב היא לא מצליחה להיות פקטור.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
לקנדה יש שתי שחקניות ותיקות במיוחד שיובילו את הנבחרות – כריסטין סינקלייר בת ה-31, מלכת ההופעות (222) והשערים (153) של הנבחרת, ומליסה טאנקרדי בת ה-33, שתרשום במהלך הטורניר את ההופעה ה-100 שלה במדי הנבחרת. אם יש שם שיכול להעפיל על שתיהן זו ויויאן מידמה, ילדה בת 18 שמשחק בנבחרת הולנד ובאיירן מינכן, והיא אחת השחקניות הכשרוניות היום בכדורגל העולמי. בשנה האחרונה היא הובילה את הנבחרת עד גיל 19 לזכייה באליפות אירופה ולסיים כמלכת השערים במוקדמות עם 16 שערים, מתוכם 3 בפלייאוף מול איטליה. שחקנית מעניינת נוספת היא אלי ריילי מנבחרת ניו זילנד, אחת מעמודי התווך של הגנת רוזנגארד השבדית.

בית ב'
הנבחרות: גרמניה, חוף השנהב, נורבגיה ותאילנד
בית ב' מראה את אחת הצרות הגדולות של הטורניר המורחב.
שתי הנבחרות המובילות של הבית הן נבחרות אירופאיות עתירות ניסיון. גרמניה מגיעה אחרי האכזבה הגדולה של הטורניר הקודם, אליו הגיעה כמארחת ופייבוריטית ולבסוף הודחה ברבע הגמר מול יפן. התוצאה הזו גררה אחרי גם אי העפלה לטורניר האולימפי, אבל עכשיו גרמניה מגיעה נחושה – כאלופת אירופה ועם טונות של שחקניות ותיקות וצעירות. גם בנורבגיה מתאוששים מהמפלה בטורניר הקודם, אז נורבגיה בכלל הודחה בשלב הבתים, והפעם היא תרצה לחזור למקומה הטבעי בשלבים המאוחרים של הטורניר.
שתי הנבחרות הנוספות הן נבחרות שרושמות הופעות בכורה בטורניר. חוף השנהב ניצלה בית חלש במוקדמות עם נמיביה וזמביה, עלתה לחצי הגמר, ובמשחק על המקום השלישי הצליחה להגיע חדה ולנצח את דרום אפריקה. תאילנד עלתה בזכות בעיה אחרת שעלתה באסיה. צפון קוריאה, אחת הנבחרות החזקות ביבשת הושעתה בגלל שחקניות שנכשלו בבדיקות סמים במונדיאל הקודם, וכך התפנה מקום לנבחרת אסיאתית נוספת.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
נבחרת גרמניה כולה עמוסה בשחקניות כאלו, ועדיין שווה לשים עין על שתי שחקניות צעירות וכשרוניות כמו ג'ניפר מארוסן (בת 23) ואלכסנדרה פופ (בת 24) שהתחשלו במונדיאל הקודם ושיחקו יחד גם בנבחרות הצעירות של גרמניה. בנורבגיה נמצאת אדה הגרברג, ילדה בת 19 ששיחקה העונה בליון וכבשה 26 שערים ב-21 משחקים. בנבחרות החלשות יותר יובילו קנז'אנה סונגנוגן, שהייתה אחת השחקניות הדומיננטיות של תאילנד באליפות אסיה, ואינס נרהי, אחת מהשחקניות הבולטות היום של חוף השנהב באירופה.

בית ג'
הנבחרות: יפן, שוויץ, קמרון, אקוודור
אלופת העולם המכהנת תרצה לטייל אל שמינית הגמר ואולי לחלום על תואר שני ברציפות. יפן המשיכה במומנטום המופלא שלה מהמונדיאל לפני 4 שנים – מדליית כסף באולימפיאדה, אליפות אסיה ושתי מדליות כסף בגביע אלגרבה היוקרתי המתקיים מדי שנה. גם מדליית הכסף שלה במשחקי אסיה בשנה שעברה אחרי הפסד לצפון קוריאה בגמר לא מעיבה על ההשתלטות של יפן על הכדורגל האסיאתי.
שלוש הנבחרות הנוספות בבית הן נבחרות בהופעת בכורה בטורניר. שוויץ רשמה טורניר מוקדמות מפתיע במיוחד כשהיא מסיימת בפער ניכר מעל איסלנד ודנמרק ורושמת עלייה היסטורית לא רק למונדיאל, אלא לטורניר בינלאומי כלשהו. קמרון הופיעה באולימפיאדה בלונדון והובסה בכל משחקיה, ובאליפות אפריקה היא הצליחה לעלות לחצי הגמר למרות הפסד לגאנה בשלב הבתים. אקוודור אפילו עלתה עוד יותר בקושי, אחרי ניצחון על ארגנטינה במשחק המכריע 2:3, משחק פלייאוף מול טרינידד וטובגו שהגיעה לשם במקרה, וניצחון בגומלין בחוץ משער בדקה ה-91.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
ליפניות יש כמה שחקניות שפשוט לא רוצות להיגמר כמו הומארה סאווה בת ה-36, שהייתה השחקנית המצטיינת במונדיאל הקודם, אבל לצידן יש גם שחקניות צעירות כמו מאנה איוואבוצ'י, בת 22 שזכתה לכינוי "מסי של כדורגל הנשים" בעיקר בזכות הגובה שלה, 1.55 מ' בלבד. גם לשוויץ יש כמה שחקניות נהדרות כמו אנה-מריה צרנוגורצ'ביץ' ורמונה באכמן.