חישובים בכחול וירוק

טורניר יכול להיות דבר מורט עצבים. בעיטה אחת יכולה להפריד בין ניצחון אחד גדול לבין הפסד כואב שייזכר לדורות. כך לדוגמה, מונדיאל 1994 נצרב בתודעה של הנבחרת האיטלקית בזכות אותה בעיטה של רוברטו באג'יו, שהתעופפה לשמיים והעניקה לברזיל את הגביע העולמי בפעם הרביעית.
הדרך של איטליה אל הגמר נסללה צעד אחר צעד, אבל בדברים הקטנים איטליה כמעט מצאה את עצמה מחוץ למונדיאל כבר בשלב הבתים. למפגש שלה מול אירלנד במחזור הנעילה של שלב הבתים ביורו יכולה להיות השפעה הרת גורל לגבי השיבוץ בשמינית גמר היורו, בדיוק כפי שהיה למשחק בין השתיים באותו מונדיאל ב-1994.

סידור המשחקים המוזר של המונדיאל בארה"ב גרם לכך שמשחקי בית ה' נפתחו דווקא ביומו השני של הטורניר. איטליה, שמגיעה 4 שנים אחרי שנעצרה בחצי גמר המונדיאל אותו היא אירחה, פגשה את אירלנד, שרושמת בסך הכל הופעה שנייה, למשחק הראשון בבית. ביום לאחר מכן אמורות להיפגש נורבגיה, שחוזרת למונדיאל אחרי היעדרות בת 56 שנים, ומקסיקו, שעבורה המונדיאל נערך בסוג של מגרש ביתי.
אריגו סאקי העמיד נבחרת מרשימה שהייתה אמורה להיות פייבוריטית בכל קנה מידה שהוא. הייצוג הגדול ביותר היה שייך למילאן, אלופת אירופה הנכנסת, עם 7 שחקנים, בהם פאולו מאלדיני ודמטריו אלברטיני הצעירים והקפטן הוותיק פרנקו בארזי. הנבחרת האירית כמו תמיד הייתה מבוססת על שחקנים מהאי הבריטי, כשבין השמות ניתן למצוא את אנדי טאונסנד בן ה-32 וג'ון אולדרידג' קשישא בן ה-35 ושני כוכבי מנצ'סטר יונייטד, רוי קין ודניס אירווין.
הג'יאנטס סטדיום בניו יורק היה מלא כמעט עד אפס מקום. מלבד פערי הרמות, מאחורי ג'קי צ'רלטון וחבורתו הלבושה בירוק עמד גם נתון סטטיסטי אחד מרתיע. 6 מפגשים היו בין הנבחרות, כולם הסתיימו בניצחון של איטליה ומאזן השערים עמד על 2:13. בדקה ה-11, נראה שכל ההיסטוריה הזו הולכת לפח. ריי הוטון, מי שכבש כבר כמה שערים היסטוריים במדי נבחרת אירלנד, מצא את ג'יאנלוקה פאליוקה מחוץ לשער, הקשית מעליו וקבע 0:1 לאירלנד.
עד סוף המשחק היו עוד מספר ניסיונות להגדיל את התוצאה, אבל האירים היו אלו שחגגו בסוף. ביום למחרת, נורבגיה ניצחה 0:1 את מקסיקו, ומכאן הבלאגן החל.

שתי הנבחרות שניצחו במחזור המשחקים הראשון, אירלנד ונורבגיה, מצאו את עצמן נופלות זו אחר זו במחזור השני. נורבגיה לא הצליחה לנצל את הכרטיס האדום שספג פאליוקה, ואיטליה ניצחה 0:1. אירלנד לא הצליחה לנצל את המומנטום והפסידה 1:2 למקסיקו. בתום שני משחקים, כל הנבחרות עמדו בשוויון מוחלט של 3 נקודות.
בצהרי ה-28 ביוני, נפגשו הנבחרות למשחק האחרון והמכריע. שני בתים כבר ננעלו והמקום השלישי היה ידוע בהם – בית א', בו סיימה נבחרת ארה"ב עם 4 נקודות ומאזן שערים מאוזן, ובית ג', בו סיימה נבחרת דרום קוריאה עם 2 נקודות ומאזן שערים שלילי. כל נבחרת שתסיים במקום השלישי יכולה למצוא את עצמה בשלב הבא אם היא תחלץ תיקו בלבד.
איטליה הגיעה מתוחה במיוחד למשחק מול מקסיקו. 48 דקות של המתנה הסתיימו עם השער של דניאל מסארו שהעלה את איטליה ליתרון 0:1, מצב שמעלה את איטליה בוודאות אל שמינית הגמר מהמקום הראשון. היתרון החזיק זמן קצר עד שמרסלינו ברנאל איזן ל-1:1. בינתיים, במגרש המקביל, נורבגיה ואירלנד המשיכו להתגושש במשחק נטול שערים. שריקות הסיום בישרו כי כל 4 הנבחרות מסיימות את הבית עם 4 נקודות והפרש שערים 0, הולכים אל שוברי השוויון.
מקסיקו תפסה את המקום הראשון בזכות העובדה שכבשה 3 שערים. אחריה התמקמו אירלנד ואיטליה, שתיהן עם 2 שערים, כשהניצחון האירי במחזור הפתיחה מעניק להם את המקום השני, בעוד שאיטליה במקום השלישי. לאיטלקים היה אמנם מספר נקודות והפרש שערים זהה לזה של ארה"ב, אך זו כבשה 3 וחגגה העפלה לשמינית הגמר. נורבגיה, שכבשה שער בודד, סיימה את דרכה והלכה לארוז את המזוודות.
באיטליה חיכו רק כמה שעות עד שראו שאף נבחרת בבית ב' לא יכולה לעקוף את האזורי ועד סיום שלב הבתים התברר שאיטליה עלתה כמדורגת 3 החלשה ביותר.

22 שנים לאחר מכן, איטליה ואירלנד נפגשות שוב עם מחשבונים שלופים. אז, כל שער, כל שינוי בתוצאה היה יכול לעשות הבדל משמעותי. הפעם, איטליה כבר בטוחה לא רק בהעפלה שלה, אלא גם במקום שלה בראש הבית, בעוד שהאירים יחכו לנעשה במשחקים המוקדמים יותר.
מה שנשאר לקוות זה רק שהמתמטיקאים לא יפריעו לנו בזמן שאנחנו נזכה לעוד חווית כדורגל של נבחרת איטליה או לתצוגת עידוד מרשימה של האוהדים האירים.

השיטה

אחת הטענות החריפות סביב היורו הנוכחי זו השיטה. השיטה הביזארית שבה יותר קשה להיות מודח בשלב הבתים מאשר לעלות לשמינית הגמר, זו שבה היריבה שלך בשמינית הגמר נקבעת כמעט ברגע האחרון.
בדיוק ברגעים האלו, כמעט בנקודת האמצע של שלב הבתים, נפגשות ספרד וטורקיה. טורקיה יכולה לספר לכם על המשחק האחרון שלה מול צ'כיה בשלב הבתים של יורו 2008, משחק שאם היה מסתיים בתיקו, העולה לרבע הגמר הייתה נקבעת בדו קרב פנדלים בין הנבחרות. למזלה, צמד שערים של ניהאט קאהבצ'י בדקות הסיום מנע את הסיטואציה הביזארית.
לטורקיה יש עוד סיפור כזה, על שיטה שהולכת עקום, ובאופן מקרי גם ספרד הייתה מעורבת בו. פה שום דו קרב פנדלים לא עוזר, רק ילד איטלקי בן 14 עם עיניים מכוסות.

במוקדמות מונדיאל 1954, ספרד וטורקיה הוגרלו לשחק זו מול זו על כרטיס בודד לטורניר בשוויץ. הנבחרת השלישית בבית, הולנד, החליטה לפרוש מסיבותיה שלה, וכך הועברה ההכרעה ל-180 דקות של כדורגל במדריד ובאיסטנבול.
שתי הנבחרות היו נבחרות די בכירות ברמה האירופית באותם ימים. 4 שנים קודם לכן, שתי הנבחרות העפילו למונדיאל בברזיל. ספרד סיימה את שלב הבתים בצורה מושלמת, כולל ניצחון גדול על נבחרת אנגליה משער של תלמו זארה , אבל בית הגמר היה קשה יותר והסתיים עם המקום הרביעי המכובד. נבחרת טורקיה כבר העפילה לטורניר, אבל החליטה לפרוש בגלל העלויות הגבוהות של הטיול לברזיל. כעת היא רואה לנגד עיניה את ההעפלה לטורניר, ואם אפשר הפעם היא גם תופיע בו.
גם פרנקו לא היה יכול למנוע מנבחרת ספרד להיות מבוססת על כמה מכוכבי ברצלונה, אלופת ספרד דאז. שחקנים כמו ז'ואן סגארה, מריאנו גונזאלבו וכמובן לאסלו קובאלה היו אלו שהובילו את נבחרת ספרד. את הנבחרת חיזקו כרמלו סדרון מאתלטיק בילבאו ואנטוניו פוצ'אדס מוולנסיה, וכולם היו רתומים למען הופעה שלישית במונדיאל.
היריבה שמולם, נבחרת טורקיה, הייתה מבוססת על שחקנים משלוש הקבוצות הגדולות של איסטנבול. הכוכבים של גלאטסראיי ובשיקטאש הם נחמדים, אבל מי שהיו אמורים להוביל הם שני שחקנים פנרבחצ'ה – לפטר קוצ'וקיאנידיס, שחזר מוקדם יותר לטורקיה אחרי קדנציות קצרות בפיורנטינה ובניס, ובורהאן סארגון, אחד הכובשים המצטיינים בליגה עם 15 שערים ב-18 משחקים.

בינואר 1954 נפגשו הנבחרות למשחק הראשון בין השתיים. איצטדיון שמארטין במדריד, שלימים יהפוך לסנטיאגו ברנבאו, היה מלא כמעט עד אפס מקום. ספרד הייתה השליטה המוחלטת במגרש. זה היה נראה כאילו ספרד אמורה לטייל אל הטורניר בהליכה, כי הטורקים הגיעו על תקן ניצבים למשחק ההוא. ונאנסיו פרז היה הראשון לכבוש עבור הספרדים בדקה ה-13, רג'פ אדאניר איזן בדקה ה-31, ובמחצית השנייה זו הייתה הצגה של אגוסטין גאינסה, מיגל גונזאלס ורפאל אלסואה. ספרד מנצחת 1:4 ומגיעה בטוחה לגומלין באיסטנבול.
הבעיה בגומלין היא כמו שאמרנו השיטה. לא הפרש השערים וגם לא יחס השערים היו אלו שהיו מכריעים מי תעלה למונדיאל. הכלל הוא נורא פשוט – לצבור כמה שיותר נקודות. לכן הספרדים היו צריכים תיקו ומעלה בשביל לעלות. הפסד, ולא משנה באיזה הפרש, יצור מצב בעייתי. ב-14 במרץ אירחה טורקיה את ספרד באצטדיון מידהאטפאשה, אצטדיונה הביתי של בשיקטאש. בניגוד למשחק הראשון, המשחק הזה הלך הרבה יותר צמוד. בורהאן סארגון שוב הוכיח שהוא יודע לכבוש ושער בודד שלו בדקה ה-16 קבע את תוצאת המשחק, 0:1 לטורקיה.
שוויון נקודות. כל אחת ניצחה פעם אחת, הפרש השערים לא שינה דבר, והנבחרות נאלצו לקבוע משחק שלישי שיכריע את זהות העולה. שלושה ימים אחרי המשחק באיסטנבול, שתי הנבחרות נפגשו שוב, הפעם בסטאדיו אולימפיקו ברומא. 50 אלף צופים גדשו את היציעים וראו איך ספרד יושבת על השער הטורקי עד שחוזה לואיס ארטצ'ה העלה את ספרד ל-0:1 בדקה ה-11. ארטצ'ה כבר טעם בפיו שוקולד שוויצרי עם השער השני המהיר שלו, אבל השופט פסל אותו בטענת נבדל. כשזה קורה, הטורקים מתעוררים ובורהאן סארגון כובש שוב, 1:1. במחצית השנייה התהפכו היוצרות, בדקה ה-64 סואט מאמאט כובש את המהפך, טורקיה עולה ל-1:2. הדרמה החמירה כשבדקה ה-78 הספרדים מגביהים קרן מצד ימין, בלאגן שלם ברחבה מסתיים עם שער של אדריאן אסקודרו, 2:2.
הספרדים החלו לאבד עשתונות. כבר בדקות האחרונות של הזמן החוקי, החמצה נוספת של ספרד הסתיימה בקטטה כלפי השוער הטורקי, טורגאי שרן. הימים הם ימים בהם אין כרטיסים בכדורגל ולכן כל מי שהיה מעורב עדיין על הדשא. את העצבים שלהם הם יצטרכו להוציא בחצי שעה של הארכה. חצי השעה הנוספת הסתיימה בלי שערים, למרות שספרד לחצה ולחצה, תקפה גלים גלים, והטורקים יודעים לתאר את הדבר הזה בצורה מצויינת – Yok.

דו קרב הפנדלים נכנס לשימוש כמעט שני עשורים אחר כך, אז איך מכריעים עכשיו מי עולה למונדיאל? יש ויכוחים גדולים לגבי הרקע ממנו מגיע לואיג'י פרנקו ג'מה, ילד רומאי בן 14 שעל כתפיו הצנומות הוטלה מלאכת הכרעת המשחק. חלק אומרים שמדובר בילד שנמצא באופן מקרי סמוך לחומת האצטדיון, חלק אומרים שמדובר בבן של אחד מהעובדים במקום. בתום המשחק הונח מול לואיג'י גביע ובו שני פתקים, אחד עבור כל נבחרת. עיניו של לואיג'י כוסו, הוא ערבב קלות את הפתקים, שלף אחד והעניק אותו לעסקן הקרוב אליו. הפתק נפתח, השם של טורקיה היה כתוב וברחובות איסטנבול יכלו לחגוג את ה"ניצחון" על ספרד.
במונדיאל חוותה טורקיה את השיטה מכה בה, הפעם מהכיוון המפסיד. שוויון נקודות בינה למערב גרמניה בתום שלב הבתים גרר אותה למשחק מכריע על ההעפלה לרבע הגמר. הפעם, אף ילד לא הגיע לאצטדיון כדי להגריל פתקים, הגרמנים פשוט הביסו את טורקיה 2:7 ומשם דהרו כל הדרך עד לזכייה הראשונה שלהם במונדיאל.
לפעמים השיטה עומדת לצידך ולפעמים לא. פעם הפתק הנכון יוצא ופעם אתה רק מתפלל שלא תגיעו להארכה בכלל. אפשר לבכות עוד הרבה על שיטות מוזרות ועקומות, אבל בסופו של דבר קסמו של טורניר הוא שהזוכה נקבעת בהתאם לכללים שהוגדרו מראש. זה עדיין לא אירוע של ה-WWE שבו הכללים יכולים להשתנות תוך כדי תנועה, כולם יודעים (בערך) איך משחקים ומה צריך כדי להגיע רחוק.
בסופו של דבר, כל עוד הדברים לא נתונים ליד הגורל או לידו של ילד בן 14 וכל ההכרעות מושגות על הדשא, אף שיטה בעולם לא יכולה להפיל אלופה שמרוויחה את התואר בזכות יכולת מקצועית.