בין הרים וגבעות מוריקות, במרחק נגיעה מאוסטריה ושוויץ, שוכנת לה ליכטנשטיין הקטנה. הרבה דברים מעניינים אפשר להגיד על המדינה שחיים בה 37 אלף אנשים בלבד. אפשר לדבר על ההמנון שלהם, שאומץ ב-1920 ומשתמש בלחן "האל נצור את המלכה" הבריטי. אפשר להגיד שהיא אחת משתי המדינות שחסומות פעמיים, כלומר לא רק שאין לה מוצא אל הים אלא גם לשכנות שלה אין מוצא אל הים.
אבל אנחנו פה כדי לדבר על כדורגל. גם בנושא הזה ליכטנשטיין היא די מעניינת. אין במדינה ליגה מסודרת, הקבוצות מפוזרות בין הליגות בשוויץ והקבוצה הבכירה, ואדוץ, אפילו משחקת היום בליגה השוויצרית הראשונה. אפשר להבין בצורה די ברורה שליכטנשטיין לא נמצאת בנקודת מוצא טובה בהשוואה לכדורגל ביבשת, נמושה אמיתית.
דווקא היום, ב-9 באוקטובר, ליכטנשטיין מגיעה למשחק חוץ בטדי מול ישראל. בכל יום נתון הייתי אומר שישראל אמורה להביס את ליכטנשטיין בלי בעיה, אבל דווקא התאריך הזה זורק את חובבי הנוסטלגיה לאחור. התאריך הזה מחזיר את ליכטנשטיין אחורה, אל היום שבו היא אמרה בצורה ברורה – "למי קראת נמושה?!".
קמפיין מוקדמות המונדיאל הראשון של ליכטנשטיין היה נורא. היא לא חלמה להגיע למונדיאל בצרפת ב-1998, אבל התוצאות ריסקו אותה עוד יותר. 10 משחקים, 3 כיבושים בלבד מול 52 ספיגות ותוצאות הזויות כמו שתי שמיניות מול רומניה ו-11:1 ביתי מול מקדוניה היו מנת חלקו של אותו קמפיין. גם המוקדמות של 2002 היו נוראיים. הוא נפתח עם שער מהיר של אלון מזרחי באצטדיון רמת גן והסתיים שוב עם 0 נקודות.
במוקדמות מונדיאל 2006 נתנה ליכטנשטיין מבט לעבר ההגרלה וסימנה את שני המשחקים מול לוקסמבורג כאופציה היסטורית לנקודות ראשונות. המשחק הראשון בין השתיים תוכנן ל-13 באוקטובר 2004, אבל לפני כן היא הייתה צריכה לעבור שלושה משחקים.
אחרי ההפסד 2:1 מול אסטוניה והתבוסה 7:0 לסלובקיה, ליכטנשטיין ספרה כבר 20 הפסדים רצופים במסגרת מוקדמות המונדיאל. ב-9 באוקטובר, כמה ימים לפני המפגש ההיסטורי מול לוקסמבורג, היו כבר אנשים שדיברו על ההפסד ה-21 שצפוי. נבחרת פורטוגל, כמה חודשים אחרי ההפסד בגמר היורו, הגיעה לוואדוץ. לאף אחד לא היה ספק מה הולך לקרות שם.
מתחילת המשחק היה ברור מה יהיו יחסי הכוחות. בדקה ה-23, כריסטיאנו רונאלדו הצעיר העביר כדור מהאגף, פאולטה הוותיק היה במקום כדי לכבוש ולהעלות את פורטוגל ל-0:1. רבע שעה מאוחר יותר פאולטה כמעט השלים צמד, אבל כדור הרוחב של סימאו סאברוסה פגע בדרך בדניאל האסלר שכבש שער עצמי. 0:2 במחצית לפורטוגל, הטיול קליל כמתוכנן.
לא ברור כמה משוגע צריך להיות כדי לאמן את ליכטנשטיין. נראה שמרטין אנדרמאט, השוויצרי שהוביל את הנבחרת אז, היה משוגע בדיוק במידה הנכונה. "ידעתי שאנחנו יכולים לחזור", אמר אנדרמאט לאחר המשחק, "במחצית אמרתי לשחקנים שאנחנו פשוט צריכים לחזור לעצמנו ואז נוכל להראות את היכולות שלנו".
כנראה שמשהו מדבריו של אנדרמאט הצליח לחדור לשחקנים. 3 דקות בתוך המחצית השנייה, המחליף רוג'ר בק הצליח לפרוץ מבעד לשחקני פורטוגל, מסר בצורה מדויקת לפרנץ בורגמאייר, שבאחד על אחד מול השוער ריקארדו כבש את השער מצמק. בדקה ה-76 קרה הבלתי יאמן – תומאס בק בעט כדור חופשי מ-40 מטרים, הכדור קפץ בתוך רחבת החמש, הטעה את ריקארדו, ונכנס.
השחקנים לא האמינו למראה עיניהם. ליכטנשטיין, זו שחיברה 20 הפסדים רצופים, מוצאת את עצמה אחרי תיקו מול סגנית אלופת אירופה, פורטוגל. "היו שחקני שבכו בסיום, כולם התרכזו במרכז המגרש והרימו ידיים", תיאר העיתונאי המקומי ארנסט האסלר. מרטין אנדרמט שחרר הצהרה פחות משוגעת מהרצאת המחצית שלו, "אנחנו צריך להמשיך עם התוצאה הזו כדי להשיג הישג נוסף: לנצח לראשונה במוקדמות המונדיאל".
ארבעה ימים אחר כך, כולם כבר שכחו מהמשחק הזה.
ליכטנשטיין השיגה את מבוקשה עם ניצחון 0:4 בחוץ מול לוקסמבורג. עד סוף הקמפיין היא תנצח את לוקסמבורג שוב, 0:3, ומאז היא תצא לרצף חדש של 23 משחקים ללא ניצחון (מאזן של 3 תוצאות תיקו ו-20 הפסדים). הרצף, אגב, עדיין פעיל.
פורטוגל, זו שביום למחרת תוארה כ"בדיחה של אירופה" על ידי העיתון A Bola, התאוששה עם ניצחון 1:7 מרשים מול רוסיה. את התיקו מול ליכטנשטיין היא תדחיק כשהיא תצטרך לסכם את הקמפיין. בפורטוגל כנראה יעדיפו לדבר על הניצחון על רוסיה או על המסע במונדיאל שהסתיים בחצי הגמר.
נבחרות קטנות מסתובבות בכל היבשת, חולמות על ההזדמנות להפתיע. רוח ה-9 באוקטובר נתנה את אותותיה שוב לפני שנתיים עם 0:0 הירואי מול מונטנגרו במוקדמות יורו 2016. בשנה שעברה, באותו התאריך, ליכטנשטיין הסתפקה בהפסד 2:0 מול שבדיה. האם יש מישהו בליכטנשטיין שמאמין שגם הפעם היא תוכל לצאת בכבוד?
יוספורט 