החלום של רמזאן

קשה להאמין לפעמים באיזו מהירות חלומות יכולים להתגשם. רמזאן קיזיל, כורדי שחי בבורלנגה, שבדיה, יושב במשרד שלו ולא מאמין איך פרויקט קטן למען מהגרים כמוהו רחוק צעד אחד בלבד מהפסגה אליה שאף.
לפני מספר שנים, קיזיל יחד עם מספר חברים מהקהילה הכורדית בבורלנגה מועדון כדורגל, כשלקיזיל חלום אחד – קבוצה תחרותית ברמות הגבוהות של הכדורגל המקצועני בשבדיה. עכשיו, עשור לאחר מכן, דאלקורד קרובה יותר מתמיד להגשמת החלום ולעלייה אל הליגה הבכירה בשבדיה.

הכורדים התחילו להגיע לשבדיה בסוף שנות ה-60. חלקם הגיעו בכדי לחפש עתיד טוב יותר וחלקם הגיעו כתוצאה מהמתיחות הבלתי פוסקת במזרח התיכון. הפיכות צבאיות בטורקיה, השלטון העיראקי שהתנכל אליהם וההתעללות בהם בתקופה שבה חיו תחת שלטון הבעת' בסוריה, כל אלו מייצרים קהילה של כ-84 אלף איש, כמעט אחוז מאוכלוסיית שבדיה.
כמו כל קבוצת מהגרים שמגיעה לאירופה, גם הכורדים התקשו להשתלב בחברה השבדית. כשדאלקורד הוקמה ב-2004, המטרה העיקרית הייתה לספק מסגרת חברתית לצעירים הכורדים ולעזור להם להשתלב בחברה השבדית. החלומות של רמזאן קיזיל, יו"ר המועדון, נראו רחוקים מתמיד. המועדון היה קטן גם בהשוואה למועדונים אחרים בעיר וממוצע הגילאים בסגל עמד על 17.
כמו שכבר הבנתם, קיזיל הוא לא הבחור שמוותר בקלות. כבר בעונת הבכורה שלה ב-2005 הצליחה דאלקורד לעלות ליגה, מה שפתח רצף של 5 עליות ליגה רצופות. ב-2010 היא שיחקה לראשונה בליגה השלישית ונראה היה כאילו היא נעצרת שם. ב-2013 התחילה פריצה נוספת של המועדון כשבאותה עונה היא מפסידה בפלייאוף העלייה לליגה השנייה ובעונה לאחר מכן היא מפספסת את הפלייאוף בנקודה ואת העלייה האוטומטית בשלוש נקודות.
עונת 2015 הייתה כבר התגשמות החלום. דאלקורד סיימה את העונה במקום הראשון עם הפסד בודד ב-26 משחקים ובמרחק של 13 נקודות מהמקום השני. בין הכובשים המצטיינים בליגה היו שלושה משחקניה. רמאזן קיזיל ממשיך לגעת בתהילה.

אפשר להמשיך ולדבר על ההתקדמות הספורטיבית, אבל דאלקורד הוא יותר ממסגרת קהילתית לכורדים בשבדיה. המועדון הפך למקור גאווה עבור כורדים ברחבי העולם והיום יש לו כמות לא מבוטלת של אוהדים. 1.3 מיליון אנשים חברים בדף הפייסבוק שלו, יותר ממה שיש לרוב קבוצות הליגה הבכירה בשבדיה. החיבור של דאלקורד לכורדים הוא לא רק וירטואלי. בנובמבר 2011 ארגן המועדון משחק צדקה שכלל כוכבי טלוויזיה ושחקנים מהליגה הראשונה, כשהכסף נתרם לעיר ואן, עיר במזרח טורקיה בעלת רוב כורדי שספגה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר.
הזהות הכורדית לא הפכה את דאלקורד למועדון חד גוני. באופן מרתק, היא משכה אליה שחקנים שסיפור המסגרת שלהם זהה. לצד פשראו עזיזי וראווז לוואן הכורדים-שבדים ומירקאן איידין הכורדי-גרמני ניתן למצוא בני מהגרים אחרים כמו דושאן ג'וריץ', שבדי ממוצא סרבי שגם שיחק עבור נבחרת שבדיה. לעומתו, יש גם ילידי שבדיה שבחרו לנדוד לארצות מוצאם כמו קויטים באלה, שלבש את מדי נבחרת קוסובו.
אם יש שם שיכול להצית עבורנו את הדמיון זה אחמד עוואד. עוואד גדל בקבוצת הנוער של בראגה, אבל בגיל 19 החליט לחצות את הכביש ולשחק בדאלקורד. מאז 2011 הוא משחק במועדון כמעט רצוף, למעט עונה אחת שבה נדד לעונה סבירה בליגה השנייה. ההצלחה של עוואד בדאלקורד גרמה לו גם לזכות בהופעה בינלאומית ראשונה, כשבמרץ האחרון שיחק במדי נבחרת פלסטין וכבש שער בניצחון מול מזרח טימור 0:7 במוקדמות המונדיאל.

10 מחזורים לסיום, דאלקורד נמצאת במרחק נגיעה מהישג שיא נוסף. 2 נקודות מפרידות בינה לבין פלייאוף העלייה לליגה הראשונה, 6 מפרידות בינה לבין העלייה האוטומטית. העונה היא ספגה 14 שערים בלבד, ההגנה הטובה ביותר בליגה, והפסידה רק בשלושה משחקים. בעונתה ה-11, דאלקורד ניצבת בשורה אחת לצד מועדונים גדולים ממנה כמו הלמשטאד, שזכתה 4 פעמים אליפות שבדיה, או סיריוס, אחד המועדונים הוותיקים במדינה.
היריבה הבאה שלהם היא סיריאנסקה. כמו דאלקורד, גם סיריאנסקה היא קבוצה שמייצגת קהילת מהגרים. יחד עם אסיריסקה, שתיהן מייצגות את הקהילה האשורית במדינה. בעבר שתיהן שיחקו בליגה הראשונה, אבל היום הן נאבקות על ההישרדות בליגה השנייה ומתבוננות מקרוב בהצלחה של דאלקורד.
כשרמזאן קיזיל יצפה במשחק, הוא יצפה בקבוצה שמראה כי החלום שלו הוא לא בלתי אפשרי. ניצחון של דאלקורד יקרב את המועדון ואותו אל הגשמת החלום ואל הליגה הראשונה. עליית ליגה תהיה הישג נהדר, אבל תסמכו על קיזיל – הוא כבר יתכונן לחלום הבא ולהישג הבא, הגדול עוד יותר, של דאלקורד.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (76)

לא מעט הכרעות צפויות לנו בסוף השבוע הקרוב. אלופה חדשה יכולה להיות מוכתרת באיראן, עולה חדשה בכדורגל האנגלי, ובדרום קוריאה זו רק פתיחת העונה אבל כבר יש משחק חם במיוחד.

יום שישי, 16:30, מחזור אחרון בליגה האיראנית
באיראן הכל מוכן לקראת מחזור אחרון משוגע במיוחד. פרספוליס ואסטגלאל מטהרן, שתי הקבוצות הגדולות של הכדורגל האיראני, כרגע נמצאות מאחורי אסטגלאל חוזסטאן הקטנה שחולמת על תואר ראשון. חוזסטאן כרגע מובילה את הטבלה עם 54 נקודות, פרספוליס צמודה אליה עם אותו מספר נקודות ואסטגלאל תקווה למעידה, כשהיא במקום השלישי עם 51 נקודות.
אסטגלאל חוזסטאן תקווה לרשום את ההישג ההיסטורי במשחק ביתי מול זוב אהאן. זו העונה השלישית שלה בלבד בליגה הבכירה. את העונה הקודמת היא כמעט סיימה עם ירידת ליגה, כשרק ניצחון 0:3 בפלייאוף ההישרדות מול מס קרמאן הציל אותה. השם המוביל שלהם הוא חסן בית סעיד, שמשחק לראשונה בקריירה בגיל 26 בליגה הבכירה, ובעונה שעברה הצעיד את פולאד לעליית ליגה.
פרספוליס, שיאנית התארים בכדורגל האיראני עם 9 אליפויות, תשחק גם היא בביתה מול רה אהאן. הבעיה של פרספוליס היא שגם ליריבה יש על מה לשחק, שכן היא כרגע מדורגת מתחת לקו האדום. לפרספוליס יש שני שחקנים לטיניים מנוסים כמו ג'רי בנגטסון מהונדורס ומיקאל אומניה מקוסטה ריקה, אבל האיש שלהם הוא מהדי טרמי, מלך השערים העונה עם 16 שערים.
אסטגלאל, היריבה העירונית של פרספוליס, מעדה בשבוע שעבר עם הפסד לטרקטור סאזי. השבוע היא תצא למשחק חוץ מול סאבה קום, כשהיא יודעת בדיוק איזה צירוף יביא לה אליפות תשיעית אי פעם, מה שישווה אותה לפרספוליס. שני שחקני ענק בכדורגל האיראני מציבים את אסטגלאל בצמרת – השוער מהדי רחמתי, בעל 77 הופעות בנבחרת, ושחקן ההגנה חוסרו חידרי, שעבורו זו עונה שביעית במועדון.

יום שבת, 9:00, סונגנאם – פ.צ. סיאול (הליגה הקוריאנית)
זו עדיין תחילת העונה, אבל שתיים מהקבוצות המעוטרות בכדורגל הקוריאני כבר תופסות כיוון בצמרת הטבלה. פ.צ. סיאול ראשונה עם 19 נקודות, בעוד שסונגנאם מדורגת שלישית עם 18 נקודות.
סונגנאם הצטרפה ל-K-League ב-1989, באחת ההרחבות הראשונות של הליגה. בארון שלה יש 7 תארי אליפויות, 3 גביעים ו-2 זכיות בליגת האלופות של אסיה. במשך שנים הקבוצה נקראה אילווה צ'ונמה, על שם החברה שהחזיקה בה, אך בשנים האחרונות עברה השליטה במועדון לידי מוסדות העיר סונגנאם, שמנהלים את הקבוצה ביד רמה. המאמן, קים האק בום, היה חלק מצוות האימון של המועדון במשך 10 שנים, לאחר מכן יצא לתקופה קצרה לאמן בסין ובליגת המשנה הקוריאנית, וב-2014 חזר למועדון בו זכה בתואר היחיד שלו – אליפות ב-2006. לא הרבה פעמים נותנים קרדיט לשוער צעיר, אבל לסונגנאם שמחזיקה בהגנה הטובה ביותר עם 8 ספיגות יש את קים דונג ז'ון בן ה-21, שוער הנבחרת האולימפית של דרום קוריאה שצפוי גם לקחת חלק בטורניר האולימפי בריו. לצידו מככבים גם טיאגו אלבש הברזילאי, שהגיע מפוהאנג סטילרס, וז'אנג האק יונג, אחד הסמלים הגדולים של המועדון שמשחק בקבוצה כמעט ברצף מאז 2004.
פ.צ. סיאול הצליחה לתפוס תאוצה והמשיך את המומנטום שלה מהזכייה בגביע בעונה שעברה. מלבד המקום הראשון בליגה, לפ.צ. סיאול יש גם עונה מוצלחת בליגת האלופות, כשהיא מעפילה לשמינית הגמר וממתינה שם לאוראווה רד דיימונדס היפנית. פ.צ. סיאול היא ממייסדות הליגה ב-1983, והיא אפילו הספיקה לשנות את השם שלה כמה פעמים ולעבור בין ערים, כולל עזיבה ומעבר חזרה לבירה הקוריאנית. על הקווים עומד צ'וי יונג סו, מי ששיחק בשנות ה-90 ומאמן את הקבוצה מאז 2012. שני זרים מרתקים משחקים בקבוצה. הראשון הוא המונטנגרי דיאן דמיאנוביץ', שמשחק במזרח אסיה מאז 2007 וזו העונה השביעית שלו במדי פ.צ. סיאול, איתה הוא זכה כבר בשתי אליפויות. לצידו נמצא שחקן ברזילאי בשם אדריאנו, שם די נפוץ, אבל לצד השם שלו הודבק הכינוי המלא "אדריאנו מייקל ג'קסון", בשל חגיגות השערים שלו שכוללות מחווה לכוכב הפופ. אגב, כשאדריאנו שיחק באתלטיקו גויאננסה, שיחק לצידו שחקן שכונה ג'ון לנון. מי שמחפש שחקן מקומי מעניין, אז שישים לב לקים וון סיק, ששיחק באקדמיות של רדינג ו-ולנסיין, בילה קצת בליגה הרביעית בצרפת, וחזר לדרום קוריאה לפני 4 שנים, במהלכן הושאל לקבוצת אנסאן, ששייכת למשטרה כחלק משירותו עבור המדינה.

יום ראשון, 18:00, פורסט גרין – גרימסבי (הליגה האנגלית החמישית)
סשה ברון כהן יכול לנשום לרווחה. גרימסבי החביבה, יחד עם פורסט גרין, יאבקו במשחק אחד על הכרטיס היוקרתי לפוטבול ליג. גמר הפלייאוף של הליגה החמישית מתקיים, כמעט כמו כל גמר פלייאוף בליגות הבכירות, בוומבלי ובעונה שעברה הוא הצליח מספר מטורף של 47 אלף צופים.
פורסט גרין נתנה עונה מצויינת אבל היא לא באמת יכלה לעמוד בפני צ'לטנהאם שנתנה עונה של 101 נקודות. במשך שנים רבות היא טיילה בליגות הנמוכות, אבל שתי עונות רצופות, ב-1997 וב-1998, הקפיצו אותה מהליגה השביעית לליגה החמישית. מאז, פורסט גרין תקועה בליגה הזו וכמעט שלא מצליחה להרשים. בעונה שעברה היא רשמה הופעת בכורה בפלייאוף, אבל היא הודחה בחצי הגמר מול בריסטול רוברס, 3:0. המאמן אדריאן פנוק לקח אחריות על רצף של 7 משחקים ללא ניצחון בסיום העונה, והותיר את פורסט גרין לצעוד בפלייאוף עם סקוט בארטלט, המאמן הזמני. ההישג הראשון של בארטלט היה הניצחון בחצי הגמר מול דובר אתלטיק, 1:2 בסיכום. מי שהובילו את פורסט גרין להופעה ההיסטורית בוומבלי הם אליוט פריר, שלא החמיץ משחק ליגה אחד ורשם 48 הופעות העונה, ג'ון פארקין, מלך השערים עם 13 שערים ומי שהצעיד את פליטווד טאון לעליית ליגה לפני שנתיים, ודארן קרטר, שלפני 14 שנים בזכות פנדל בגמר הפלייאוף העלה את בירמינגהאם לפרמייר ליג.
גרימסבי סיימה בקושי במקום הרביעי בעונה הסדירה וגם את המקום שלהם בוומבלי הם השיגו אחרי מאמץ ממושך. בריינטרי הקטנה הצליחה להקשות עליהם עם הפסד 1:0 במגרש הביתי, אבל גרימסבי הפכה את התוצאה במשחק החוץ עם 0:2 לאחר הארכה ושער ניצחון בדקה ה-110. ב-2010 ירדה גרימסבי אל הליגה החמישית ונפרדה מהפוטבול ליג לראשונה מאז 1892. בשנים האחרונות גרימסבי מגיעה לפלייאוף, אבל היא מפסידה שם פעמיים בחצי הגמר ובעונה שעברה היא הפסידה לבריסטול רוברס בגמר לאחר פנדלים. למאמן פול הרסט יש היכרות עם מעמדי פלייאוף, כשבעבר הוא הצליח לנצח אפילו פעמיים בגמר הפלייאוף, אבל זה היה בליגה השביעית עם אילקסטון טאון (2009) ובוסטון יונייטד (2010). שני שחקנים אירים עומדים במרכז הבמה – השוער ג'יימס מק'קיאון, ששותף לשתי עליות ליגה עם פיטרבורו יונייטד מהליגה הרביעית לליגה השנייה, ופדרייג אמונד, שכבש 31 שערים העונה. מלבדם יש גם את ניית'ן ארנולד וריצ'ארד טייט, שניצחו בגמר הפלייאוף ב-2014 במדי קיימברידג' יונייטד, ואנדי מונקהאוס, שעשה את אותו הדבר עם בריסטול רוברס בעונה שעברה.