תגית: מונדיאל

יהלומים אמיתיים

השבוע התבשרנו כי המונדיאל, אירוע הכדורגל הגדול והאהוב על כולנו, הולך להיחרב עם הרחבתו ל-48 נבחרות. בעוד שמעטים התעסקו בכך שהטורניר הולך לעבור שינוי מהותי עם שיטה הזויה שהפורמט שלה נע בין לא ברור לבין מתוכנן היטב מראש (עבור נבחרות מסוימות), רוב אוהדי הכדורגל בחרו להתעסקו ב-16 הנבחרות שאולי יצטרפו לטורניר. "ראית פעם שחקן ירדני משחק באירופה? או שחקן מפנמה?", זעקו המבקרים, "הם לא ברמה הזאת!". את האמת, ראיתי שחקנים משתי המדינות האלה באירופה, אבל אחת הסיבות שאתם לא רואים אותם שם הם חוקי ההגירה שיוצרים אפשרות יותר נוחה להביא שחקן מתוך אירופה מאשר שחקן אסיאתי או אפריקאי.
באופן כללי, ההיתלות ברמת הכדורגל האירופי כמדד לרמת כדורגל היא קצת לא הגיונית. האם פינלנד, מדינת כדורגל שכבר 80 שנה לא מצליחה להעפיל לשום טורניר, היא בהכרח טובה יותר ממדינה באסיה או באפריקה רק בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה? זה מוביל לשאלה הרבה יותר גדולה, האם מישהו בכלל ראה כדורגל שהוא לא אירופאי בזמן האחרון? הנה, נפתחת לנו ההזדמנות להכיר שחקנים אחרים ובכלל להבין שהכדורגל הוא קצת יותר מגרמניה, ספרד, ברזיל וארגנטינה. נכון, השיטה בעייתית והאופן שבו ההחלטה התקבלה מעורר מחלוקת, אבל מה שבטוח זה שהנבחרות שיצטרפו לא יהיו אלו שיורידו את הרמה, בניגוד למה שהרבה מאוד אנשים חושבים.

תוצאת תמונה עבור ‪gianni infantino‬‏

באופן סמלי, ההחלטה מתקבלת בדיוק בשבוע שבו העולם יחשף שוב לקסם של הכדורגל האפריקאי. לאליפות אפריקה יש טעם מיוחד, כמו שחקן שהגיע לגדולות ומגיע לבקר בשכונת נעוריו. מהיוקרה והפאר של הכדורגל האירופי, מגיעים הכוכבים לייצג את המדינה שלהם, על מגרשים רעועים, עם מעט דשא והרבה תשוקה. אתה רואה איך הכוכב הגדול מגיע ומשתף פעולה עם שמות שהם אלמוניים כמעט לגמרי רק בגלל שותפות גורל שייעדה אותם להיות שייכים לאותה מדינה. פייר-אמריק אובמיאנג, שמטייל בפסגות של דורטמונד, ימצא את עצמו בהרכב נבחרת גאבון עם שחקנים מליגות המשנה של צרפת, ספרד וסין, מצרים תאחד בין מוחמד סלאח מרומא ומוחמד אלנני מארסנל לבין הכוכבים של אל אהלי וזמאלק, ויש עוד אינספור דוגמאות כאלה.
אלו שמתלוננים על הרמה של חלק מהנבחרות שיופיעו במונדיאל המורחב, יוכלו לקבל חשיפה לנבחרות שמעולם לא חשבו שישמעו עליהן במסגרת המצומצמת של אליפות אפריקה. נבחרות כמו אוגנדה, מאלי והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו יהפכו לחלק משגרה ויתמודדו כשוות מול נבחרות הכוכבים של גאנה, אלג'יריה, חוף השנהב וקמרון. פתאום עוד עלול ליפול למישהו האסימון שבלי ההרחבה נאלץ לראות רק 5 מהנבחרות הללו במונדיאל. תחשבו על זה ואז תזכרו שנבחרות חזקות כמו ניגריה וזמביה בכלל לא עלו לטורניר. תזכרו שבמוקדמות המונדיאל אלג'יריה, קמרון וניגריה הוגרלו לבית אחד, ורק אחת מהנבחרות הללו תזכה לכרטיס הנחשק לרוסיה.

תוצאת תמונה עבור ‪africa cup of nations‬‏

בתחילת השבוע, יצא לי לדבר עם אדם משולהב במיוחד. הוא דיבר בהתלהבות על המשחק של ברצלונה בראשון ואני השתדלתי לשמור על איפוק. הכדורגל הזה הוא כבר לא מרגש וכבר די הרבה זמן שהוא לא באמת מצליח לייצר עניין מעבר לרצון של קבוצות למקסם את הרווח. יש פה הזדמנות להיחשף למקום חדש, לעולם חדש, לשחקנים ושמות שלא חשבתם שתכירו.
תנסו להשתחרר מכל הדעות הקדומות, מהאנשים שמנסים להקטין את הטורניר, מאלו שמנסים למכור לכם אותו כאירוע מרגש וקלישאתי, ממי שהגזענות נוטפת ממנו ומכניס את כל האפריקאים לתוך סל אחד הומוגני. קחו לעצמכם כמה ימים, תראו 16 נבחרות שכל אחת מהן היא סיפור גדול בפני עצמו וכל אחת מהן היא עולם ומלואו, ואז תחליטו – האם אתם מצטרפים למסע או נשארים בינוניים עם מסי ורונאלדו?

חישובים בכחול וירוק

טורניר יכול להיות דבר מורט עצבים. בעיטה אחת יכולה להפריד בין ניצחון אחד גדול לבין הפסד כואב שייזכר לדורות. כך לדוגמה, מונדיאל 1994 נצרב בתודעה של הנבחרת האיטלקית בזכות אותה בעיטה של רוברטו באג'יו, שהתעופפה לשמיים והעניקה לברזיל את הגביע העולמי בפעם הרביעית.
הדרך של איטליה אל הגמר נסללה צעד אחר צעד, אבל בדברים הקטנים איטליה כמעט מצאה את עצמה מחוץ למונדיאל כבר בשלב הבתים. למפגש שלה מול אירלנד במחזור הנעילה של שלב הבתים ביורו יכולה להיות השפעה הרת גורל לגבי השיבוץ בשמינית גמר היורו, בדיוק כפי שהיה למשחק בין השתיים באותו מונדיאל ב-1994.

סידור המשחקים המוזר של המונדיאל בארה"ב גרם לכך שמשחקי בית ה' נפתחו דווקא ביומו השני של הטורניר. איטליה, שמגיעה 4 שנים אחרי שנעצרה בחצי גמר המונדיאל אותו היא אירחה, פגשה את אירלנד, שרושמת בסך הכל הופעה שנייה, למשחק הראשון בבית. ביום לאחר מכן אמורות להיפגש נורבגיה, שחוזרת למונדיאל אחרי היעדרות בת 56 שנים, ומקסיקו, שעבורה המונדיאל נערך בסוג של מגרש ביתי.
אריגו סאקי העמיד נבחרת מרשימה שהייתה אמורה להיות פייבוריטית בכל קנה מידה שהוא. הייצוג הגדול ביותר היה שייך למילאן, אלופת אירופה הנכנסת, עם 7 שחקנים, בהם פאולו מאלדיני ודמטריו אלברטיני הצעירים והקפטן הוותיק פרנקו בארזי. הנבחרת האירית כמו תמיד הייתה מבוססת על שחקנים מהאי הבריטי, כשבין השמות ניתן למצוא את אנדי טאונסנד בן ה-32 וג'ון אולדרידג' קשישא בן ה-35 ושני כוכבי מנצ'סטר יונייטד, רוי קין ודניס אירווין.
הג'יאנטס סטדיום בניו יורק היה מלא כמעט עד אפס מקום. מלבד פערי הרמות, מאחורי ג'קי צ'רלטון וחבורתו הלבושה בירוק עמד גם נתון סטטיסטי אחד מרתיע. 6 מפגשים היו בין הנבחרות, כולם הסתיימו בניצחון של איטליה ומאזן השערים עמד על 2:13. בדקה ה-11, נראה שכל ההיסטוריה הזו הולכת לפח. ריי הוטון, מי שכבש כבר כמה שערים היסטוריים במדי נבחרת אירלנד, מצא את ג'יאנלוקה פאליוקה מחוץ לשער, הקשית מעליו וקבע 0:1 לאירלנד.
עד סוף המשחק היו עוד מספר ניסיונות להגדיל את התוצאה, אבל האירים היו אלו שחגגו בסוף. ביום למחרת, נורבגיה ניצחה 0:1 את מקסיקו, ומכאן הבלאגן החל.

שתי הנבחרות שניצחו במחזור המשחקים הראשון, אירלנד ונורבגיה, מצאו את עצמן נופלות זו אחר זו במחזור השני. נורבגיה לא הצליחה לנצל את הכרטיס האדום שספג פאליוקה, ואיטליה ניצחה 0:1. אירלנד לא הצליחה לנצל את המומנטום והפסידה 1:2 למקסיקו. בתום שני משחקים, כל הנבחרות עמדו בשוויון מוחלט של 3 נקודות.
בצהרי ה-28 ביוני, נפגשו הנבחרות למשחק האחרון והמכריע. שני בתים כבר ננעלו והמקום השלישי היה ידוע בהם – בית א', בו סיימה נבחרת ארה"ב עם 4 נקודות ומאזן שערים מאוזן, ובית ג', בו סיימה נבחרת דרום קוריאה עם 2 נקודות ומאזן שערים שלילי. כל נבחרת שתסיים במקום השלישי יכולה למצוא את עצמה בשלב הבא אם היא תחלץ תיקו בלבד.
איטליה הגיעה מתוחה במיוחד למשחק מול מקסיקו. 48 דקות של המתנה הסתיימו עם השער של דניאל מסארו שהעלה את איטליה ליתרון 0:1, מצב שמעלה את איטליה בוודאות אל שמינית הגמר מהמקום הראשון. היתרון החזיק זמן קצר עד שמרסלינו ברנאל איזן ל-1:1. בינתיים, במגרש המקביל, נורבגיה ואירלנד המשיכו להתגושש במשחק נטול שערים. שריקות הסיום בישרו כי כל 4 הנבחרות מסיימות את הבית עם 4 נקודות והפרש שערים 0, הולכים אל שוברי השוויון.
מקסיקו תפסה את המקום הראשון בזכות העובדה שכבשה 3 שערים. אחריה התמקמו אירלנד ואיטליה, שתיהן עם 2 שערים, כשהניצחון האירי במחזור הפתיחה מעניק להם את המקום השני, בעוד שאיטליה במקום השלישי. לאיטלקים היה אמנם מספר נקודות והפרש שערים זהה לזה של ארה"ב, אך זו כבשה 3 וחגגה העפלה לשמינית הגמר. נורבגיה, שכבשה שער בודד, סיימה את דרכה והלכה לארוז את המזוודות.
באיטליה חיכו רק כמה שעות עד שראו שאף נבחרת בבית ב' לא יכולה לעקוף את האזורי ועד סיום שלב הבתים התברר שאיטליה עלתה כמדורגת 3 החלשה ביותר.

22 שנים לאחר מכן, איטליה ואירלנד נפגשות שוב עם מחשבונים שלופים. אז, כל שער, כל שינוי בתוצאה היה יכול לעשות הבדל משמעותי. הפעם, איטליה כבר בטוחה לא רק בהעפלה שלה, אלא גם במקום שלה בראש הבית, בעוד שהאירים יחכו לנעשה במשחקים המוקדמים יותר.
מה שנשאר לקוות זה רק שהמתמטיקאים לא יפריעו לנו בזמן שאנחנו נזכה לעוד חווית כדורגל של נבחרת איטליה או לתצוגת עידוד מרשימה של האוהדים האירים.