אחרי שבוע שלם של סופגניות, הגוף מרגיש כבד, העיניים נעצמות, וכל מה שיכול להעיר אותנו זה כדורגל. הטור השבועי נותן לכם הצצה לשלושה משחקי גמר שיתקיימו בסוף השבוע, מאני טיים במלוא מובן המילה. הצצה קטנה למה שקורה בכדורגל הקמבודי, הנבחרות האפריקאיות שמתכוננות לאולימפיאדה בריו ואיך אפשר בלי קצב לטיני מגמר האפרטורה במקסיקו?
יום שבת, 13:00, פנום פן קראון – נאגה וורלד (הליגה הקמבודית)
את הטיול השבועי שלנו אנחנו פותחים במסע הרחק הרחק אל המזרח ואל יעד לא שגרתי בעולם הכדורגל, קמבודיה. המדינה הדרום-מזרח אסיאתית לא ידועה כאומת כדורגל מפותחת במיוחד, אבל הליגה שלה מושכת לא מעט עניין כשהיא מגיעה אל משחק הגמר. במשחק הראשון, נאגה וורלד ניצחו 0:2.
פנום פן קראון היא האלופה המכהנת של הליגה הקמבודית והיא שואפת לשמור על התואר. יש לה בארון 5 תארי אליפות, יותר מכל קבוצה אחרת. עוד דבר שמייחד אותה בהשוואה לקבוצות האחרות זה העובדה שיש לה מאמן אירופאי, סאם שוויינגרובר השוויצרי, שהגיע לדרום-מזרח אסיה במסגרת עבודותיו בפיפ"א ובהתאחדות הכדורגל האסיאתית. בשנים האחרונות שוויינגרובר שותף לפרוייקט נוסף בקמבודיה שנקרא SALT (ראשי תיבות של Sport and Leadership Training) שמסייע לילדים במצוקה דרך הכדורגל. הקבוצה סיימה במקום השני בליגה הסדירה עם אחת ההתקפות הטובות ביותר, 76 שערים ב-22 משחקי ליגה (כמעט 4 שערים למשחק), כשאת רוב השערים כובשים שני שחקנים זרים מאפריקה – ג'ורג' ביסאן, ניגרי בן 23 שמשחק כבר 3 שנים במועדון ו-5 שנים בקמבודיה, ושיין בויסן, דרום אפריקאי בן 26 ששיחק בעונה שעברה בליגה המחוזית בתאילנד.
מרגע שנגמרה העונה הסדירה, נאגה וורלד היא הפתעה בפני עצמה. היא עלתה מהמקום הרביעי בזכות הפרש שערים עדיף על פני קבוצה בעלת שם ביזארי, "משרד ההגנה הלאומי". בחצי הגמר היא הדיחה את הקבוצה שסיימה במקום הראשון בליגה, בואונג קט אנגקור, קבוצה שהפסידה רק פעם אחת בעונה הסדירה. המאמן מכיר טוב את המועדון, מאס צ'אנה שיחק במועדון מגיל נערים ועד לפרישה שלו לפני 3 שנים. כיום בגיל 35, אחרי תקופה קצרה כעוזר מאמן נבחרת קמבודיה, הוא רוצה להיות שותף לאליפות השלישית של קבוצת נעוריו. מי שינסו להשלים את המשימה בגומלין הם היפני בן ה-37 מסאהירו פוקסאווה, שברזומה שלו יש גם תקופות בארה"ב, סינגפור, תאילנד והונג קונג, והשחקן המקומי קוץ' סוקומפאק, שרשם 43 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
יום שבת, 21:00, ניגריה – אלג'יריה (אליפות אפריקה עד גיל 23)
כחצי שנה לפני הטורניר האולימפי בריו, 8 נבחרות צעירות מאפריקה התכנסו בסנגל כדי להכריע מי יהיו 3 הנבחרות שיזכו בכרטיס הטיסה היוקרתי. בהצגה המוקדמת בשבת, סנגל ודרום אפריקה יתמודדו על הכרטיס השלישי, כשלאחר מכן יעלו ניגריה ואלג'יריה, שכבר חושבות על ברזיל, ויאבקו על התואר המכובד "אלופי אפריקה".
ניגריה היא מעצמה אולימפית בכל קנה מידה. הטורניר בריו יהיו השביעי שלה, מה שהופך אותה לנבחרת השנייה באפריקה מבחינת כמות הופעות (רק למצרים יש יותר, 11). ניגריה הייתה הנבחרת האפריקאית הראשונה שזכתה בזהב האולימפי, אחרי שניצחה ב-1996 את ארגנטינה 2:3, עם סגל שכלל את נווקאנו קאנו, סלסטין בבייארו, דניאל אמוקאצ'י ועוד כוכבים רבים וטובים. מי שמאמן בשנים האחרונות את נבחרת ניגריה הוא סמסון סיאסיה, שהיה מהשחקנים הבוטים של נבחרתו במונדיאל 1994 וזכור לנו גם מהגיחה הקצרה שלו לצפרירים חולון לקראת סוף הקריירה. הסגל הניגרי מבוסס ברובו על שחקנים מהליגה המקומית, כשהמובילים הם אטבו אוגנקארו מווארי וולבס ואדודווה סגון טופה מנאת' בויז. עוד שחקן שאסור לפספס הוא טאיוו אווניי, ילד בן 18 שמושאל מליברפול ל-FSV פרנקפורט.
הפריחה של הכדורגל האלג'יראי בשנים האחרונות לא מדלגת על הנבחרת הצעירה. לאלג'יריה הייתה עד היום הופעה אחת בלבד באולימפיאדה, אי שם במשחקים המפוקפקים של מוסקבה 1980. לפני שנתיים מינו באלג'יריה מאמן חדש לנבחרת, פייר-אנדרה שורמן השוויצרי, שבמשך 9 שנים היה חלק מצוות האימון של הנבחרות הצעירות בשוויץ והיה שותף להישגים גדולים כמו הזכייה של נבחרת הנערים עד גיל 17 באליפות אירופה ב-2002. אחד מהדברים שמסמלים את השינוי שעובר הכדורגל באלג'יריה זה כמות השחקנים המקומיים שמשותפים בנבחרת. בעוד שהנבחרת הבוגרת מבוססת על בני המהגרים שהגיעו לצרפת, היום יותר ויותר שחקנים ילידי אלג'יריה הופכים לשחקנים מובילים. ביניהם ניתן לציין את זינדין פרהאט ואוסמה דרפאלו, שהיו בין השחקנים שהובילו את USM אלג'יר לגמר ליגת האלופות האפריקאית, ועבדלקאדר סאלחי, שוער היריבה העירונית MC אלג'יר.
יום שני, 4:30, UNAM פומאס – UANL טיגרס (הליגה המקסיקנית)
במקסיקו מתכוננים לקראת הענקת התואר הראשונה העונה עם בוא גמר האפרטורה. בלילה בין חמישי לשישי נפגשו פומאס וטיגרס למשחק הראשון, וטיגרס היו אלו שניצלו את יתרון הביתיות כדי להגיע עם יתרון מבטיח של 0:3 לגומלין.
פומאס רשמה חצי עונה מצויינת והיא לא רוצה לסיים אותה עם טעם חמוץ. את העונה הסדירה סיימו פומאס במקום הראשון, אבל הפלייאוף שלהם גרם להרבה דפיקות לב לאוהדים. במשחק הראשון ברבע הגמר מול וראקרוז הם הפסידו 1:0, אבל בגומלין הם הצליחו לנצח באותה תוצאה, מה שגרם לכך שהם עולים בזכות הדירוג הגבוה יותר. גם בחצי הגמר מול אמריקה לא הלך להם קל – למרות שהם הגיעו עם יתרון 0:3, אמריקה כבר הובילה 0:2 בגומלין ורק שער מצמק בדקה ה-84 הוריד במעט את מפלס דפיקות הלב (המשחק עצמו הסתיים ב-1:3 לאמריקה). מאמן הקבוצה, גיז'רמו ואסקז, הוביל את פומאס בעברו לאליפות אחת בקלאוסורה של 2011, ועכשיו הוא חולם על אליפות שמינית שתקבע את מעמד המועדון עוד יותר בצמרת הכדורגל המקסיקני. שני שחקנים שאסור לפספס בפומאס הם חאבייר קורטס, שמשחק במועדון מאז 2008 והיה חלק מהנבחרת האולימפית שזכתה בזהב בלונדון ב-2012, ופידל מרטינז, שמלבד היותו מלך הבישולים של הליגה העונה, הוא גם מהמובילים של המסע המופלא של נבחרת אקוודור במוקדמות המונדיאל עד כה. בירכתי הסגל, בלי יותר מדי הופעות, ניתן למצוא גם את דנטה לופז, הזכור מימיו במכבי חיפה.
בטיגרס קרה דבר מאוד מעניין בעונה האחרונה. באפרטורה של 2014/5 היא הצליחה להגיע עד לגמר, שם איבדה יתרון 1:0 בדרך להפסד מול קלוב אמריקה. את החצי השני של העונה היא סיימה במקום הראשון, אבל הודחה כבר ברבע הגמר מול סאנטוס לאגונה. האפרטורה הנוכחית הסתיימה עם מקום חמישי בלבד, כשלאחריו הגיעו ניצחונות על צ'יאפאס ברבע הגמר וטולוקה בחצי הגמר. במקביל התמודדה טיגרס בגבורה גם בגביע הליברטאדורס, כשהמסע של נקטע רק בהפסד בגמר מול ריבר פלייט. גם לטיגרס יש מאמן שכבר הוביל אותה לאליפות אחת, ריקארדו פרטי, שבקיץ האחרון בילה במשך מספר חודשים כמאמן זמני של נבחרת מקסיקו, קדנציה שהסתכמה בהעפלה לגביע הקונפדרציות בעוד שנתיים. כשמסתכלים על הסגל רואים שני שמות גדולים במיוחד – חאבייר אקינו, הכשרון בן ה-25 שהחליט לחזור למקסיקו אחרי תקופה קצרה בספרד, ואנדרה-פייר ז'יניאק, שחקן נבחרת צרפת לשעבר שקורע רשתות בליגה.
יוספורט 