תגית: ספרד

השיטה

אחת הטענות החריפות סביב היורו הנוכחי זו השיטה. השיטה הביזארית שבה יותר קשה להיות מודח בשלב הבתים מאשר לעלות לשמינית הגמר, זו שבה היריבה שלך בשמינית הגמר נקבעת כמעט ברגע האחרון.
בדיוק ברגעים האלו, כמעט בנקודת האמצע של שלב הבתים, נפגשות ספרד וטורקיה. טורקיה יכולה לספר לכם על המשחק האחרון שלה מול צ'כיה בשלב הבתים של יורו 2008, משחק שאם היה מסתיים בתיקו, העולה לרבע הגמר הייתה נקבעת בדו קרב פנדלים בין הנבחרות. למזלה, צמד שערים של ניהאט קאהבצ'י בדקות הסיום מנע את הסיטואציה הביזארית.
לטורקיה יש עוד סיפור כזה, על שיטה שהולכת עקום, ובאופן מקרי גם ספרד הייתה מעורבת בו. פה שום דו קרב פנדלים לא עוזר, רק ילד איטלקי בן 14 עם עיניים מכוסות.

במוקדמות מונדיאל 1954, ספרד וטורקיה הוגרלו לשחק זו מול זו על כרטיס בודד לטורניר בשוויץ. הנבחרת השלישית בבית, הולנד, החליטה לפרוש מסיבותיה שלה, וכך הועברה ההכרעה ל-180 דקות של כדורגל במדריד ובאיסטנבול.
שתי הנבחרות היו נבחרות די בכירות ברמה האירופית באותם ימים. 4 שנים קודם לכן, שתי הנבחרות העפילו למונדיאל בברזיל. ספרד סיימה את שלב הבתים בצורה מושלמת, כולל ניצחון גדול על נבחרת אנגליה משער של תלמו זארה , אבל בית הגמר היה קשה יותר והסתיים עם המקום הרביעי המכובד. נבחרת טורקיה כבר העפילה לטורניר, אבל החליטה לפרוש בגלל העלויות הגבוהות של הטיול לברזיל. כעת היא רואה לנגד עיניה את ההעפלה לטורניר, ואם אפשר הפעם היא גם תופיע בו.
גם פרנקו לא היה יכול למנוע מנבחרת ספרד להיות מבוססת על כמה מכוכבי ברצלונה, אלופת ספרד דאז. שחקנים כמו ז'ואן סגארה, מריאנו גונזאלבו וכמובן לאסלו קובאלה היו אלו שהובילו את נבחרת ספרד. את הנבחרת חיזקו כרמלו סדרון מאתלטיק בילבאו ואנטוניו פוצ'אדס מוולנסיה, וכולם היו רתומים למען הופעה שלישית במונדיאל.
היריבה שמולם, נבחרת טורקיה, הייתה מבוססת על שחקנים משלוש הקבוצות הגדולות של איסטנבול. הכוכבים של גלאטסראיי ובשיקטאש הם נחמדים, אבל מי שהיו אמורים להוביל הם שני שחקנים פנרבחצ'ה – לפטר קוצ'וקיאנידיס, שחזר מוקדם יותר לטורקיה אחרי קדנציות קצרות בפיורנטינה ובניס, ובורהאן סארגון, אחד הכובשים המצטיינים בליגה עם 15 שערים ב-18 משחקים.

בינואר 1954 נפגשו הנבחרות למשחק הראשון בין השתיים. איצטדיון שמארטין במדריד, שלימים יהפוך לסנטיאגו ברנבאו, היה מלא כמעט עד אפס מקום. ספרד הייתה השליטה המוחלטת במגרש. זה היה נראה כאילו ספרד אמורה לטייל אל הטורניר בהליכה, כי הטורקים הגיעו על תקן ניצבים למשחק ההוא. ונאנסיו פרז היה הראשון לכבוש עבור הספרדים בדקה ה-13, רג'פ אדאניר איזן בדקה ה-31, ובמחצית השנייה זו הייתה הצגה של אגוסטין גאינסה, מיגל גונזאלס ורפאל אלסואה. ספרד מנצחת 1:4 ומגיעה בטוחה לגומלין באיסטנבול.
הבעיה בגומלין היא כמו שאמרנו השיטה. לא הפרש השערים וגם לא יחס השערים היו אלו שהיו מכריעים מי תעלה למונדיאל. הכלל הוא נורא פשוט – לצבור כמה שיותר נקודות. לכן הספרדים היו צריכים תיקו ומעלה בשביל לעלות. הפסד, ולא משנה באיזה הפרש, יצור מצב בעייתי. ב-14 במרץ אירחה טורקיה את ספרד באצטדיון מידהאטפאשה, אצטדיונה הביתי של בשיקטאש. בניגוד למשחק הראשון, המשחק הזה הלך הרבה יותר צמוד. בורהאן סארגון שוב הוכיח שהוא יודע לכבוש ושער בודד שלו בדקה ה-16 קבע את תוצאת המשחק, 0:1 לטורקיה.
שוויון נקודות. כל אחת ניצחה פעם אחת, הפרש השערים לא שינה דבר, והנבחרות נאלצו לקבוע משחק שלישי שיכריע את זהות העולה. שלושה ימים אחרי המשחק באיסטנבול, שתי הנבחרות נפגשו שוב, הפעם בסטאדיו אולימפיקו ברומא. 50 אלף צופים גדשו את היציעים וראו איך ספרד יושבת על השער הטורקי עד שחוזה לואיס ארטצ'ה העלה את ספרד ל-0:1 בדקה ה-11. ארטצ'ה כבר טעם בפיו שוקולד שוויצרי עם השער השני המהיר שלו, אבל השופט פסל אותו בטענת נבדל. כשזה קורה, הטורקים מתעוררים ובורהאן סארגון כובש שוב, 1:1. במחצית השנייה התהפכו היוצרות, בדקה ה-64 סואט מאמאט כובש את המהפך, טורקיה עולה ל-1:2. הדרמה החמירה כשבדקה ה-78 הספרדים מגביהים קרן מצד ימין, בלאגן שלם ברחבה מסתיים עם שער של אדריאן אסקודרו, 2:2.
הספרדים החלו לאבד עשתונות. כבר בדקות האחרונות של הזמן החוקי, החמצה נוספת של ספרד הסתיימה בקטטה כלפי השוער הטורקי, טורגאי שרן. הימים הם ימים בהם אין כרטיסים בכדורגל ולכן כל מי שהיה מעורב עדיין על הדשא. את העצבים שלהם הם יצטרכו להוציא בחצי שעה של הארכה. חצי השעה הנוספת הסתיימה בלי שערים, למרות שספרד לחצה ולחצה, תקפה גלים גלים, והטורקים יודעים לתאר את הדבר הזה בצורה מצויינת – Yok.

548175405

דו קרב הפנדלים נכנס לשימוש כמעט שני עשורים אחר כך, אז איך מכריעים עכשיו מי עולה למונדיאל? יש ויכוחים גדולים לגבי הרקע ממנו מגיע לואיג'י פרנקו ג'מה, ילד רומאי בן 14 שעל כתפיו הצנומות הוטלה מלאכת הכרעת המשחק. חלק אומרים שמדובר בילד שנמצא באופן מקרי סמוך לחומת האצטדיון, חלק אומרים שמדובר בבן של אחד מהעובדים במקום. בתום המשחק הונח מול לואיג'י גביע ובו שני פתקים, אחד עבור כל נבחרת. עיניו של לואיג'י כוסו, הוא ערבב קלות את הפתקים, שלף אחד והעניק אותו לעסקן הקרוב אליו. הפתק נפתח, השם של טורקיה היה כתוב וברחובות איסטנבול יכלו לחגוג את ה"ניצחון" על ספרד.
במונדיאל חוותה טורקיה את השיטה מכה בה, הפעם מהכיוון המפסיד. שוויון נקודות בינה למערב גרמניה בתום שלב הבתים גרר אותה למשחק מכריע על ההעפלה לרבע הגמר. הפעם, אף ילד לא הגיע לאצטדיון כדי להגריל פתקים, הגרמנים פשוט הביסו את טורקיה 2:7 ומשם דהרו כל הדרך עד לזכייה הראשונה שלהם במונדיאל.
לפעמים השיטה עומדת לצידך ולפעמים לא. פעם הפתק הנכון יוצא ופעם אתה רק מתפלל שלא תגיעו להארכה בכלל. אפשר לבכות עוד הרבה על שיטות מוזרות ועקומות, אבל בסופו של דבר קסמו של טורניר הוא שהזוכה נקבעת בהתאם לכללים שהוגדרו מראש. זה עדיין לא אירוע של ה-WWE שבו הכללים יכולים להשתנות תוך כדי תנועה, כולם יודעים (בערך) איך משחקים ומה צריך כדי להגיע רחוק.
בסופו של דבר, כל עוד הדברים לא נתונים ליד הגורל או לידו של ילד בן 14 וכל ההכרעות מושגות על הדשא, אף שיטה בעולם לא יכולה להפיל אלופה שמרוויחה את התואר בזכות יכולת מקצועית.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (68)

המדור השבועי שוב כאן והפעם אנחנו עם קרב מן העבר בליגה השלישית בספרד, תואר על הפרק בסקוטלנד כשסלטיק לא רלוונטית והצמרת של אלבניה רותחת מתמיד לקראת משחק העונה.

יום שבת, 17:00, ארנאס – ריאל אוניון (הליגה הספרדית השלישית)
בשנות ה-30 המוקדמות המפגש בין ארנאס לריאל אוניון עורר עניין רב. שתי הקבוצות, שהיו בין הבכירות בחבל הבאסקים, הן ממייסדות הליגה הבכירה בספרד. ריאל אוניון נפרדה מהליגה הבכירה ב-1932, ארנאס שלוש שנים מאוחר יותר ובשבת הן נפגשות לראשונה מאז 1999.
ארנאס מתבוננת בערגה בעבר הרחוק מאוד שלה. מלבד 7 עונות בליגה הבכירה, שבשיאן היא מסיימת במקום השלישי, יש לה בארון גם זכייה אחת בגביע המלך מ-1919 (ניצחון 2:5 בהארכה מול ברצלונה). בין השמות מן העבר ניתן למצוא שמות כמו גיירמו גורוסטיזה, שהיה חלק מסגל נבחרת ספרד במונדיאל 1934, פליקס ססומאגה, שזכה במדליית הכסף האולימפית עם ספרד באולימפיאדת 1920, ואפילו חאבייר קלמנטה התחיל את קריירת האימון שם ב-1975. העונה היא חוזרת לליגה השלישית בספרד לראשונה מאז שירדה ממנה ב-1980 ובמהלך השנים הספיקה להתדרדר אפילו לליגה הבאסקית המחוזית, שוות ערך לליגה החמישית בספרד. מאמן הקבוצה הוא ז'ון פרז בולו, שזכור כשחקן בעיקר מהתקופה שלו בראיו וייקאנו, במהלכה הגיע לרבע גמר גביע אופ"א ב-2001 ואפילו סיים כמלך שערי הטורניר בצוותא עם דימיטאר ברבאטוב. השחקנים של הקבוצה, רובם ככולם, טיילו במועדונים הקטנים של חבל הבאסקים במהלך הקריירה. שני השמות המרכזיים הם אייטור ראמוס, מלך שערי הקבוצה העונה עם 7 שערים, ולואיסמה, שחוזר לספרד אחרי שנתיים בבארנט האנגלית ושיחק בעברו בראסינג סנטאנדר ואלאבס.
מהצד השני, ריאל אוניון התמקמה קצת יותר בהצלחה בליגה השלישית. מאז 1994, רק פעמיים היא לא שיחקה בליגה הזו, כשב-1999 היא חוזרת אחרי עונה אחת מהליגה הרביעית לליגה השלישית וב-2010 היא ביקרה לתקופה קצרה בליגת המשנה. גם ארון הגביעים שלה יחסית מלא, עם 4 גביעי מלך (האחרון ב-1927) ובעונה שעברה היא מצליחה לזכות בגביע הפדרציה הספרדית, טורניר שמיועד לקבוצות הליגה השלישית והרביעית במדינה. אם עוסקים בשמות מן העבר, ריאל אוניון מתגאה בחאבייר אירורטה, יליד אירון שגדל במועדון. השחקנים הבולטים בסגל של ריאל אוניון הם חורחה גלאן, שהספיק לשחק בליגה הבכירה במדי אוססונה ויצא לקדנציה קצרה בקילמרנוק הסקוטית, אנקו אייסמנדי, שכיכב בצעירותו במילואים של ריאל סוסיאדד, ומיקל אלונסו, שחזר ב-2012 מגיחה לא מוצלחת בצ'רלטון ורק כעבור שנתיים מחוץ למגרשים הצטרף למועדון.

יום ראשון, 17:00, היברניאן – רוס קאונטי (גביע הליגה הסקוטית)
לא בכל יום תואר בסקוטלנד מונח על הפרק כשאף אחת מהקבוצות הגדולות עומדת לזכות בו. אמנם סלטיק קצת מזלזלת בגביע הליגה, אבל את שתי הפיינליסטיות, היברניאן ורוס קאונטי, זה לא מעניין.
היברניאן היא סוג של סינדרלה במפעל. היא לא קבוצה קטנה, היא אפילו שיחקה לא מעט שנים בליגה הבכירה וזכתה ב-4 אליפויות, אבל ב-2014 היא ירדה ליגה לאחר הפסד בפלייאוף מול המילטון אקדמיקל. בעונה שעברה היא סיימה במקום השני, מרחק שנות אור מהמקום שמוביל לליגה הראשונה ושוב הפסידה בפלייאוף, הפעם לריינג'רס. גם העונה נראה שיהיה לה קשה לעלות, אבל בגביע הליגה היא מטיילת לאחר שהדיחה את אברדין, דאנדי יונייטד וסנט ג'ונסטון, כולן מהליגה הראשונה. למרות שזו משרת האימון הראשונה שלו, למאמן האנגלי אלן סטאבס יש כבר שני גביעי ליגה כשחקן סלטיק בסוף שנות ה-90. השחקנים הבולטים הם ג'ייסון קאמינגס, שכבש 31 שערי ליגה ב-59 הופעות במדי היברניאן בשנתיים האחרונות, ג'יימס קיטינגס, שחצה בקיץ האחרון את הכביש מהיריבה העירונית הארטס, וג'ון מק'ג'ין, שזכה לפני שלוש שנים בגביע הליגה במדי סנט מירן.
רוס קאונטי רושמת עד עכשיו עונה לא רעה בליגה הראשונה. בזמן שסלטיק, אברדין והארטס נמצאות בליגה משלהן, רוס קאונטי נמצאת במקום ה-4 בדרך לפלייאוף העליון. רגע השיא של רוס קאונטי במסע לעבר הגמר היה הניצחון בחצי הגמר על סלטיק 1:3. רוס קאונטי תנסה לזכות בתואר היסטורי עבורה, שכן רק ב-2012 היא עלתה לפרמיירשיפ הסקוטי לראשונה בתולדותיה. המנג'ר של רוס קאונטי, ג'ים מק'אינטייר, בילה לא מעט שנים כשחקן בדאנדי יונייטד וזכה גם כשחקן בתואר עם קבוצה קטנה, הגביע הסקוטי ב-1997 עם קילמרנוק. שימו לב בסגל של רוס קאונטי לליאם בויס, שהגיע בעונה שעברה לרוס קאונטי אחרי שתי אליפויות רצופות עם קליפטונוויל בצפון אירלנד, קרייג קורן, ששיחק בעונות האחרונות באירלנד ובליגות הנמוכות של אנגליה, וריצ'ארד פוסטר, שבמשך כמעט עשור שיחק באברדין ושימש גם כקפטן הקבוצה.

יום שני, 20:00, פרטיזני טיראנה – סקנדרבאו קורצ'ה (הליגה האלבנית)
השיפור המדהים בכדורגל האלבני לא דילג על הליגה המקומית. נכון, הרמה עדיין לא מרשימה במיוחד, אבל אחרי שסקנדרבאו העפילו לשלב הבתים של הליגה האירופית, לקבוצות המקומיות יש טעם של עוד. לסקנדרבאו לא מחכים חיים פשוטים בדרך לתואר, כשפרטיזני מנסה לאיים עליה מהמקום השני במרחק של 5 נקודות בלבד.
פרטיזני טיראנה היא אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל האלבני. יש לה 15 אליפויות ו-15 גביעים בארון, אבל בשנים האחרונות היא מתחילה לקרטע. היא חוותה משבר כלכלי שהוריד אותה עד לליגה השלישית, ממנו הצליחה להתאושש לאחר שנרכשה על ידי איש העסקים האלבני גאזמנט דמי. באופן נדיר בליגה, לפרטיזני יש מאמן זר, האיטלקי אנדראה אגוסטינלי, שנחשב בצעירותו לכישרון גדול שהוביל את הנוער של לאציו לאליפות איטליה, אבל מאז בילה גם כשחקן וגם כמאמן בליגות הנמוכות בארצו. שימו לב לשוער אלבן הוז'ה, שעומד מאחורי ההגנה הטובה ביותר בליגה עם 13 ספיגות עד כה, לחלוץ ז'באהיר סוקאי, שחוזר אחרי שלוש עונות באיראן ובעברו שיחק גם בטורקיה ומצרים, והקשר לורנץ טראשי, שמככב בליגה אחרי לא מעט שנים בליגות הנמוכות. שם מעניין נוסף הוא ארבנור פייזולאהו, שגדל כשחקן בעיירת גבול בין מקדוניה, קוסובו וסרביה, שב-2011 הגיע למחנה אימונים שיועד לשחקנים ממוצא אלבני ואורגן על ידי הנבחרת הלאומית לאחר המלצה של אחד מראשי ארגון האוהדים של הנבחרת.
ההשתלטות של סקנדרבאו על הכדורגל האלבני בשנים האחרונות היא לא יותר ממדהימה. ב-2009 היא עלתה בפעם האחרונה מהליגה השנייה וכעבור חצי שנה, במהלך חורף 2010 היא נרכשה על ידי אגים זצ'ו, מנכ"ל השלוחה של רד בול באלבניה. ב-2011 היא כבר זכתה באליפות הראשונה שלה מזה 78 שנים ופתחה ברצף של 5 זכיות רצופות בתואר. בכל ההופעות שלהם באירופה הם הצליחו להתמודד מול קבוצות בכירות מהן, כשב-2014 הפסד בפנדלים לצ'רנומורץ אודסה מונע מהם הופעה בשלב הבתים של הליגה האירופית ובשנה לאחר מכן הם מודחים על ידי באטה בוריסוב ממוקדמות ליגת האלופות בגלל שערי חוץ. האליפויות האחרונות הפכו את המאמן מירל יוסה, שזכה עם סקנדרבאו בשלוש האליפויות האחרונות, לאחד המאמנים המעוטרים בכדורגל האלבני. השם הכי גדול שנמצא בסגל של סקנדרבאו הוא כמובן מיודענו חמדי סליחי, שמראה שהרבה לפני הפועל עכו הוא כיכב בליגה האוסטרית והיום הוא מלך שערי הליגה עם 21 כיבושים. לצידו משחקים גם הקשר הברזילאי אסקרדיניה, שהגיע כחיזוק בקיץ האחרון, הקשר ממאלי בקארי ניאמגה, שהגיע לאחר שלא הצליח להשתלב בבוגרים של טוונטה, והבלם בייראם ישאניצה, שכבש את שער הבכורה של סקנדרבאו אי פעם בשלב הבתים בליגה האירופית בתבוסה 5:1 מול ספורטינג ליסבון.