תגית: ערבים

בחזרה לשורשים

זה היה בדקה ה-109 של המשחק על המקום השלישי. לעיני הקהל הקטארי, הצליח איימן חוסיין, עדיין לא בן 20, להתרומם לנגיחת חייו ולכבוש את שער הניצחון שהעלה את נבחרת עיראק לאולימפיאדה על חשבון נבחרת קטאר. זו לא הפעם הראשונה שהעיראקים משתתפים באחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, אבל משהו בשער הזה הצליח להוציא לרחובות את עיראק כולה לרחובות.
איימן חוסיין הוא בערך תמצית סיפורה של עיראק כמדינה במהלך תקופת חייו. הוא נולד למשפחה מוסלמית סונית בכירכוכ, עיר בצפון המדינה שבה רוב האוכלוסייה היא כורדית. במרץ 2003, יומיים לפני יום הולדתו השביעי, פלשו כוחות צבא ארה"ב לעיראק במטרה להפיל את שלטון סדאם חוסיין. בשטח, היציבות התערערה ככל שעבר הזמן והמתיחות בין הקבוצות השונות בחברה גברו. שיעים, סונים וכורדים מצאו את עצמם פתאום בעיצומה של מלחמת אזרחים שבה ארגוני טרור מכתיבים את הטון.
חוסיין ומשפחתו חוו על בשרם את הלחימה הפנימית. העימותים בכירכוכ הובילו את המשפחה לנדוד לבגדד, אך גם שם התברר כי הם לא בטוחים. אביו נרצח בפיגוע של אל קעידה בו התפוצצה מכונית תופת ב-2008. אחיו, ששירת במשטרה העיראקית, נחטף ב-2014 על ידי כוחות דאע"ש ומאז נעלמו עקבותיו.
למרות כל אלו, שער אחד של חוסיין מצליח להצית את הדמיון עבור מיליוני עיראקים, שמרגישים כי הם מתקרבים לשחזור ההופעה ההירואית של הנבחרת האולימפית ב-2004.

כשהרחובות בעיראק בוערים והכוחות האמריקאים עדיין בשטח, הנבחרת העיראקית התכוננה לאולימפיאדה באתונה. נשאת אכרם, מי שהיה אז בן 19 בלבד אבל נחשב לדור העתיד של הכדורגל בעיראק, הבין מהר מאוד שהמצב לא אידיאלי. "התנאים היו נוראיים והשפיעו על כל הנבחרת", שחזר אכרם, "טסנו מבגדד לאתונה במטוס צבאי. לשחקנים היה אוסף של בגדים שונים ולא תואמים – חלקם של נייק, חלקם של אדידס – אלו היו בגדים שהשחקנים הביאו, מאחר ומעולם לא היה לנו ציוד רשמי. בכדי לשחק עם המדים הללו, היינו צריכים לכסות את שמות היצרניות השונות עם מדבקות".
אם זה לא מספיק, היריבה הראשונה שחיכתה לה הייתה פורטוגל של ראול מיירלש, הוגו אלמיידה וז'וזה בוסינגווה. אליהם הצטרפו לואיס בואה מורטה כחריג גיל וכריסטיאנו רונאלדו, שהצטרף לאחר ההפסד בגמר היורו. שתי הנבחרות נפגשו באצטדיון בפטראס 24 שעות אחרי שארגנטינה הביסה שם את סרביה ומונטנגרו 0:6. המחשבה הראשונית הייתה שהתוצאה במפגש בין פורטוגל לעיראק תהיה זהה.
קשה להאמין שנבחרת שעוברת תלאות כאלה תצליח לעשות משהו בטורניר, בטח מול נבחרת כמו פורטוגל. בדקה ה-13 ההשערה התחזקה, כשהיא ספגה שער עצמי והפורטוגלים עלו ל-0:1. אבל לא זה היה המצב של עיראק. עוד הדקה ה-29 היא הפכה את התוצאה וגם שער שוויון של הפורטוגלים לפני המחצית לא שבר אותה. העיראקים כבשו פעמיים במחצית השנייה ורשמו ניצחון ענק 2:4. הניצחון הזה היה אות הפתיחה לטורניר היסטורי של נבחרת עיראק. הם המשיכו לניצחון על קוסטה ריקה והפסד מול מרוקו, מה שהעניק להם את המקום הראשון בבית. לאחר מכן הגיע ניצחון מרשים ברבע הגמר על אוסטרליה, אבל החלום נקטע עם שני הפסדים מול פרגוואי בחצי הגמר ומול איטליה במשחק על מדליית הארד.

לנבחרת העיראקית ההיא היה ערך מוסף מעבר להישגים המקצועיים מהאולימפיאדה ואלו שבאו אחריהם, כמו הזכייה בגביע אסיה ב-2007 וחזרתה של נבחרת עיראק לצמרת הכדורגל האסיאתי. המדינה השסועה הצליחה לשים צד את כל המתיחויות ולהתאחד סביב הדגל. האוהדים ראו במשחק הראשון מול פורטוגל שערים של עימאד מוחמד השיעי, הוואר מולה מוחמד הכורדי ויוניס מחמוד הסוני, אבל אף אחד לא באמת התעניין בזהות של כל אחד מהשחקנים. הם כולם עיראקים וכולם מייצגים יחד את המדינה.
כעבור 12 שנים, עיראק שוב מגיעה לאולימפיאדה, כשברקע המצב עדיין מעורער, המתיחות בין השסעים לא נפסקה ודאע"ש זורע הרס ברחבי המדינה. בזמן שהכורדים נטבחים בצפון המדינה, עיראק תתאחד כולה ותראה את שרקו כרים מגראסהופרס, כורדי שמייצג את הנבחרת העיראקית. מעל כולם יעמוד כוכב אחד, עלי עדנאן, "גארת' בייל העיראקי", שמשחק במדי אודינזה ומגיע עם רזומה מרשים של 40 הופעות בנבחרת הבוגרת.

עיראקיין
איימן חוסיין, הגיבור ממשחק העלייה, פינה את מקומו בסגל לטובת הליגיונרים המנוסים. בלעדיו, העיראקים יצטרכו להתמודד בבית שכולל את דנמרק ודרום אפריקה, אבל גם את המארחת ברזיל. ביום המשחקים השני, העיראקים יפגשו את ברזיל לעיני המאנה גרינצ'ה המשולהב בברזיליה. אולי דווקא אז, כשעלי עדנאן יביט מקרוב בניימאר, בדיוק כפי ששחקני עיראק הביטו בכריסטיאנו רונאלדו ב-2004, אולי אז הקסם מאותו ערב בפטראס יחזור. אינשאללה.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (66)

חודש פברואר כמעט מאחורינו. עכשיו זה הזמן להבין מי עדיין בעסק בדרך לתואר ומי הולך לקרוס ברגע האמת. השבוע נבקר במשחק העונה בסלובקיה, בקלאסיקו של הליגה הסעודית ובשתי הקבוצות המפתיעות של הליגה הרומנית.

יום שבת, 16:45, טרנצ'ין – סלובן ברטיסלבה (הליגה הסלובקית)
העונה בסלובקיה מתקדמת בצעדים מדודים ובינתיים סופרת הפתעה די גדולה בצמרת הטבלה. ז'ילינה, שזכורה בעיקר כמי שהתבזתה בליגת האלופות, נמצאת במרחק 15 נקודות מהמקום הראשון, מה שגורם לנו לעקוב אחרי קרב הצמרת המעניין שמתפתח העונה.
טרנצ'ין, האלופה המכהנת, ניצבת בראש הטבלה כשהיא חולמת על אליפות נוספת. במשך שנים הקבוצה הייתה כמעט לא רלוונטית בכדורגל הסלובקי, אבל בשנים האחרונות היא עוברת שינוי מסיבי הודות לבעלים שלה, צ'ן לה לינג, שלמרות המוצא הסיני הוא בכלל הולנדי שבילה את רוב שנותיו באייאקס. העונה האחרונה הסתיים עם שני תארים היסטוריים, אליפות ראשונה ביתרון 5 נקודות על ז'ילינה וגביע ראשון לאחר ניצחון בפנדלים על סניצה. בעמדת המאמן נמצא מרטין שבלה, ששיחק בשלהי הקריירה שלו בקבוצה ומאז 2013 הוא המאמן שחתום על ההופעות המרשימות של טרנצ'ין. שלושה שחקנים צעירים הם שחקני המפתח של טרנצ'ין – מאטוש ברו, סלובקי בן 20 שגדל במועדון וכבש העונה 10 שערים, ג'ינו ואן קסל, חלוץ בן 22 מקורסאו ששיחק במועדון כמושאל מאייאקס לפני שנתיים וחזר לקבוצה במהלך העונה שעברה אחרי שלא השתלב בארלה-אביניון הצרפתית, וראביו איברהים, הניגרי בן ה-24 שהיה שותף לזכייה בגביע העולם עד גיל 17 ב-2007 ומצליח להחיות את הקריירה שלו אחרי שנכשל בפ.ס.וו איינדהובן וסלטיק.
סלובן ברטיסלבה הייתה ועודנה אחד השמות הגדולים בכדורגל הסלובקי. לפני פירוק צ'כוסלובקיה היא זכתה ב-8 אליפויות, 5 גביעים ובגביע מחזיקות אחד ב-1969. גם אחרי הפירוק סלובן ברטיסלבה נחשבת לאחת הקבוצות המובילות בסלובקיה עם 8 אליפויות נוספות, הקבוצה עם הכי הרבה תארים בליגה הסלובקית העצמאית. לסלובן ברטיסלבה יש שם די מעניין ולא שגרתי בגזרת המאמן, ניקודימוס פאפאווסיליו, קפריסאי שאת רוב הקריירה שלו העביר בארצו. למרות זאת, סלובן ברטיסלבה נשארת צמודה יחסית במאבקי הצמרת כשהיא במקום השני, 7 נקודות פחות מטרנצ'ין המוליכה. אחד השמות המוכרים לנו שמובילים את הקבוצה הוא החלוץ ההונגרי תמאש פרישקין, שנדד לתקופה קצרה במכבי חיפה, אבל במדי סלובן ברטיסלבה הוא כובש 7 שערים העונה. לצידו ניתן לציין גם את רוברט ויטק הוותיק, בעל 81 הופעות במדי נבחרת סלובקיה, ויאן מוחה, שוער נבחרת סלובקיה שחוזר אחרי גלות ברוסיה.

יום שבת, 19:45, אל הילאל – אל איתיחאד (הליגה הסעודית)
נכון, המונח "קלאסיקו" כבר נשחק בכל הקשור למשחקי הגדולים של כל ליגה, אבל המשחק הזה באמת מצדיק את הכינוי "הקלאסיקו הסעודי". שתי קבוצות גדולות משתי הערים הגדולות של ערב הסעודית ותואר אליפות אחד מונח על הכף.
אל הילאל, הקבוצה הגדולה מריאד הבירה, מרגישה שהיא יכולה לזכות באליפות ראשונה מאז שנת 2011. את העונה האחרונה היא סיימה עם הגביע הסעודי, בקיץ היא זכתה בסופר קאפ והעונה כבר יש לה בארון את גביע הליגה. עם זאת, באמצע השבוע היא רשמה מעידה די גדולה כשבמשחקה הראשון בליגת האלופות היא נפרדה ב-2:2 מול פחטאקור האוזבקית. כרגע היא נמצאת במקום הראשון בטבלה עם 40 נקודות, מרחק נקודה בלבד מאל אהלי השנייה. המאמן היווני של אל הילאל, גיאורגיוס דוניס, הגיע למועדון עם לא מעט הישגים מרשימים כמו דאבל עם אפואל ניקוסיה, גביע עם לאריסה היוונית ושני גמרי גביע עם אטרומיטוס. בתור מי שכבר הניח שני תארים בארון של הילאל, הוא רוצה לרשום תואר אליפות נוסף לרזומה שלו. כמיטב המסורת, לאל הילאל יש כמה ברזילאים שעושים את העובדה לא רע, כמו אאילטון אלמיידה, שזכור מהתקופה שלו בקופנהאגן, וקרלוס אדוארדו, שהגיע בקיץ מפורטו וכבר בהופעת הבכורה שלו כבש את שער הניצחון בסופר קאפ. לצידם נמצאים גם כמה שמות ותיקים בכדורגל הסעודי כמו הקפטן יאסר אל קחטאני והחלוץ נאסר אל שמראני.
מהצד השני עומדת אל איתיחאד, שמגיעה כל הדרך מג'דה. גם באל איתיחאד יש ארון עמוס בתארים, אבל את האליפות האחרונה שלהם הם ציינו ב-2009. כמו אל הילאל, גם היא פתחה השבוע את הופעותיה בליגת האלופות עם תיקו מול קבוצה אוזבקית, היריבה שלהם הייתה לוקומוטיב טשקנט. מה שעומד מאחורי היריבות שלה עם אל הילאל זו העובדה שאל איתיחאד מגיע מג'דה ומייצגת את האנשים הפשוטים, בניגוד לאל הילאל הגדולה שמגיע מריאד ומזוהה מאוד עם בית המלוכה הסעודי. לאל איתיחאד יש הזדמנות נהדרת לצמק את הפער, כשהיא כרגע במקום השלישי בפיגור של 4 נקודות מאל הילאל המוליכה. מי שמאמן את הקבוצה הוא ויקטור פיצורקה הרומני, שבאופן מפתיע חוזר לאל איתיחאד חצי שנה אחרי שעזב את המועדון. שני השחקנים המובילים של הקבוצה הם שונים לחלוטין אבל שווה לשים לב לכל אחד מהם – סולי מונטארי, השחקן הוותיק שבילה קרוב לעשור בשתי המילאנזיות ומגיע לעשות כמה גרושים בגיל 31, וחלמין ריבאס, חלוץ בן 26 מוונצואלה שעזב את ארצו לראשונה בקריירה ובינתיים מחורר רשתות בסעודיה עם 17 שערים ב-17 הופעות.

יום שני, 20:30, ויטורול – פאנדורי (הליגה הרומנית)
ביום שני תנעל העונה הסדירה בליגה הרומנית. רגע לפני שיוצאים לפלייאוף, קרב האליפות צמוד מתמיד ושתי הקבוצות שנמצאות במרחק יריקה מהמוליכות. תכירו את ויטורול ופאנדורי.
ויטורול מגיעה מהעיר קונסטנצה. היא הוקמה ב-2009 על ידי גאורגה חאג'י האגדי, אחרי שקבוצת נעוריו פארול קונסטנצה התחילה לדעוך. במהירות הקבוצה טיפסה לליגה הראשונה, שם היא משחקת מאז 2012/3. לאורך השנים בוויטורול מינו מאמנים, ביניהם אפילו את בוגדאן סטלאה, שוער נבחרת רומניה לשעבר, אבל החל מ-2014, חאג'י הוא גם מאמן הקבוצה. אחרי הישג השיא שלה בעונה שעברה, המקום ה-11, אי אפשר היה לצפות לעונה קסומה כמו זו שוויטורול עוברת העונה. היא נמצאת במקום השלישי בליגה, רק 4 נקודות מאסטרה ג'ורג'יו המוליכה, אבל יש לה את ההתקפה הטובה ביותר בליגה עם 48 שערים ב-25 משחקים. שני שחקנים אחראים לקצב הכיבושים המטורף הזה ושניהם נושאים את אותו השם הפרטי – פלורין צ'ראנט בן ה-35, שבעברו שיחק 9 עונות בדינאמו קייב, ופלורין טנאסה בן ה-21, שמשחק במועדון מאז 2012. שמות מעניינים נוספים הם באנל ניקוליצה, ששיחק במשך שנים בסטיאווה בוקרשט, אורליאן קיצו, ששיחק במדי הקבוצה גם בליגה השלישית, ויאניס חאג'י, בנו בן ה-17 של גיאורגה. שם מוכר נוסף עבור הקוראים הישראלים הוא פבלו דה לוקאס, שפתח את העונה בבית"ר ירושלים והיום משחק בקבוצה.
פאנדורי היא קבוצה קצת יותר מנוסה בליגה הבכירה, אבל אין לה הישגים גדולים. זו העונה ה-11 שלה בליגה הבכירה, ומלבד עונה אחת בה סיימה במקום השני במרחק 16 נקודות מסטיאווה, היא כמעט תמיד סיימה באמצע הטבלה. אותה עונה היסטורית גם הובילה אותה להופעה היחידה שלה באירופה, שבה העיפה את הפועל תל אביב ובראגה בדרך להופעה בשלב הבתים של הליגה האירופית. העונה, פאנדורי ניצבת במקום הרביעי, 6 נקודות מהאליפות, אבל חלומות על מקום באירופה ועונה גדולה נמצאים שם בכל רגע. על ההצלחה חסרת התקדים רשומים כמה שחקנים מעניינים. ראשית, מלך שערי הליגה, יואן הורה, שכבש העונה 12 שערים וכבר חתום על אליפות מפתיעה עם קלוז' ב-2012. לצידו שווה לציין את מיחאי ראדוץ, שהיה שותף כמושאל לעונה הגדולה של פאנדורי ב-2013 ודן ניסטור, שחוזר למועדון אחרי שלא הצליח להשתלב באביאן הצרפתית. גם בפאנדורי הביאו שחקן רכש מהליגה הישראלית, אחרי שבחלון ההעברות האחרון הביאו בהשאלה את ליביו אנטל מהפועל תל אביב.