קשה להאמין לפעמים באיזו מהירות חלומות יכולים להתגשם. רמזאן קיזיל, כורדי שחי בבורלנגה, שבדיה, יושב במשרד שלו ולא מאמין איך פרויקט קטן למען מהגרים כמוהו רחוק צעד אחד בלבד מהפסגה אליה שאף.
לפני מספר שנים, קיזיל יחד עם מספר חברים מהקהילה הכורדית בבורלנגה מועדון כדורגל, כשלקיזיל חלום אחד – קבוצה תחרותית ברמות הגבוהות של הכדורגל המקצועני בשבדיה. עכשיו, עשור לאחר מכן, דאלקורד קרובה יותר מתמיד להגשמת החלום ולעלייה אל הליגה הבכירה בשבדיה.
הכורדים התחילו להגיע לשבדיה בסוף שנות ה-60. חלקם הגיעו בכדי לחפש עתיד טוב יותר וחלקם הגיעו כתוצאה מהמתיחות הבלתי פוסקת במזרח התיכון. הפיכות צבאיות בטורקיה, השלטון העיראקי שהתנכל אליהם וההתעללות בהם בתקופה שבה חיו תחת שלטון הבעת' בסוריה, כל אלו מייצרים קהילה של כ-84 אלף איש, כמעט אחוז מאוכלוסיית שבדיה.
כמו כל קבוצת מהגרים שמגיעה לאירופה, גם הכורדים התקשו להשתלב בחברה השבדית. כשדאלקורד הוקמה ב-2004, המטרה העיקרית הייתה לספק מסגרת חברתית לצעירים הכורדים ולעזור להם להשתלב בחברה השבדית. החלומות של רמזאן קיזיל, יו"ר המועדון, נראו רחוקים מתמיד. המועדון היה קטן גם בהשוואה למועדונים אחרים בעיר וממוצע הגילאים בסגל עמד על 17.
כמו שכבר הבנתם, קיזיל הוא לא הבחור שמוותר בקלות. כבר בעונת הבכורה שלה ב-2005 הצליחה דאלקורד לעלות ליגה, מה שפתח רצף של 5 עליות ליגה רצופות. ב-2010 היא שיחקה לראשונה בליגה השלישית ונראה היה כאילו היא נעצרת שם. ב-2013 התחילה פריצה נוספת של המועדון כשבאותה עונה היא מפסידה בפלייאוף העלייה לליגה השנייה ובעונה לאחר מכן היא מפספסת את הפלייאוף בנקודה ואת העלייה האוטומטית בשלוש נקודות.
עונת 2015 הייתה כבר התגשמות החלום. דאלקורד סיימה את העונה במקום הראשון עם הפסד בודד ב-26 משחקים ובמרחק של 13 נקודות מהמקום השני. בין הכובשים המצטיינים בליגה היו שלושה משחקניה. רמאזן קיזיל ממשיך לגעת בתהילה.
אפשר להמשיך ולדבר על ההתקדמות הספורטיבית, אבל דאלקורד הוא יותר ממסגרת קהילתית לכורדים בשבדיה. המועדון הפך למקור גאווה עבור כורדים ברחבי העולם והיום יש לו כמות לא מבוטלת של אוהדים. 1.3 מיליון אנשים חברים בדף הפייסבוק שלו, יותר ממה שיש לרוב קבוצות הליגה הבכירה בשבדיה. החיבור של דאלקורד לכורדים הוא לא רק וירטואלי. בנובמבר 2011 ארגן המועדון משחק צדקה שכלל כוכבי טלוויזיה ושחקנים מהליגה הראשונה, כשהכסף נתרם לעיר ואן, עיר במזרח טורקיה בעלת רוב כורדי שספגה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר.
הזהות הכורדית לא הפכה את דאלקורד למועדון חד גוני. באופן מרתק, היא משכה אליה שחקנים שסיפור המסגרת שלהם זהה. לצד פשראו עזיזי וראווז לוואן הכורדים-שבדים ומירקאן איידין הכורדי-גרמני ניתן למצוא בני מהגרים אחרים כמו דושאן ג'וריץ', שבדי ממוצא סרבי שגם שיחק עבור נבחרת שבדיה. לעומתו, יש גם ילידי שבדיה שבחרו לנדוד לארצות מוצאם כמו קויטים באלה, שלבש את מדי נבחרת קוסובו.
אם יש שם שיכול להצית עבורנו את הדמיון זה אחמד עוואד. עוואד גדל בקבוצת הנוער של בראגה, אבל בגיל 19 החליט לחצות את הכביש ולשחק בדאלקורד. מאז 2011 הוא משחק במועדון כמעט רצוף, למעט עונה אחת שבה נדד לעונה סבירה בליגה השנייה. ההצלחה של עוואד בדאלקורד גרמה לו גם לזכות בהופעה בינלאומית ראשונה, כשבמרץ האחרון שיחק במדי נבחרת פלסטין וכבש שער בניצחון מול מזרח טימור 0:7 במוקדמות המונדיאל.
10 מחזורים לסיום, דאלקורד נמצאת במרחק נגיעה מהישג שיא נוסף. 2 נקודות מפרידות בינה לבין פלייאוף העלייה לליגה הראשונה, 6 מפרידות בינה לבין העלייה האוטומטית. העונה היא ספגה 14 שערים בלבד, ההגנה הטובה ביותר בליגה, והפסידה רק בשלושה משחקים. בעונתה ה-11, דאלקורד ניצבת בשורה אחת לצד מועדונים גדולים ממנה כמו הלמשטאד, שזכתה 4 פעמים אליפות שבדיה, או סיריוס, אחד המועדונים הוותיקים במדינה.
היריבה הבאה שלהם היא סיריאנסקה. כמו דאלקורד, גם סיריאנסקה היא קבוצה שמייצגת קהילת מהגרים. יחד עם אסיריסקה, שתיהן מייצגות את הקהילה האשורית במדינה. בעבר שתיהן שיחקו בליגה הראשונה, אבל היום הן נאבקות על ההישרדות בליגה השנייה ומתבוננות מקרוב בהצלחה של דאלקורד.
כשרמזאן קיזיל יצפה במשחק, הוא יצפה בקבוצה שמראה כי החלום שלו הוא לא בלתי אפשרי. ניצחון של דאלקורד יקרב את המועדון ואותו אל הגשמת החלום ואל הליגה הראשונה. עליית ליגה תהיה הישג נהדר, אבל תסמכו על קיזיל – הוא כבר יתכונן לחלום הבא ולהישג הבא, הגדול עוד יותר, של דאלקורד.