כשמדברים על המשחק בין אוסטריה להונגריה, כולם מדברים על ההיסטוריה המשותפת, האימפריה ששכנה במרכז אירופה, הנרטיב הפוליטי הכמעט זהה שעברו שתי המדינות. בין דפי ההיסטוריה של אוסטריה והונגריה ניתן למצוא פיסה קצרה שמשותפת לשתיהן, תור הזהב של הנבחרות הלאומיות שלהן שנקט באותה הדרך בדיוק.
זו הפעם השנייה בסך הכל שאוסטריה מופיעה ביורו והראשונה שהגיעה דרך העפלה מהמוקדמות ולא דרך אירוח הטורניר. עבור הונגריה זה היורו השלישי, אבל שני הקודמים היו לפני המון זמן, ב-1964 וב-1972. הדורות הגדולים של אוסטריה והונגריה הם בני תקופות אחרות, זמנים אחרים, כאלו שבהם לא הייתה אליפות אירופה והכדורגל הבינלאומי עוד לא היה דומה לזה שאנו מכירים.
זהו סיפורן של נבחרת הפלאים ונבחרת הזהב, אלו שמעוררת את תמיד את האופטימיות במדינות הללו.
בתחילת שנות ה-30 הייתה רק שושלת אחת בעולם הכדורגל, אורוגוואי, שזכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות רצופות וזכייה במונדיאל הראשון. ה-Wunderteam, נבחרת הפלאים האוסטרית, הייתה יכולה להיות השושלת הראשונה בכדורגל האירופי. את היסודות שלה הניחו ג'ימי הוגאן, אנגלי שהגיע במהלך שנות ה-20 למרכז אירופה ועזר לפתח את הכדורגל גם בהונגריה ובשוויץ, והוגו מייזל, יהודי חביב שאימן את הנבחרת מאז 1919 ופיתח את השיטה שנקראת "שיטת הסחרור". הרעיון של השיטה פשוט מאוד והיה די חדשני בכדורגל של התקופה ההיא – הנעת הכדור במסירות קצרות בין כל שחקני השדה.
הצעדים הראשונים של אוסטריה היו הזכייה בגביע מרכז אירופה ב-1932, טורניר שהניח את היסודות לאליפות אירופה של ימינו. אוסטריה כאמור זכתה בגביע וזכורה בעיקר בזכות הניצחונות המרשימים על איטליה וצ'כוסלובקיה החזקות. אוסטריה קיבעה את מעמדה בזכות ניצחון מדהים 0:5 מול סקוטלנד במאי 1931, ההפסד הראשון אי פעם של נבחרת סקוטלנד לנבחרת לא-בריטית. הכל היה מוכן לקראת זכייה במונדיאל 1934.
אל המונדיאל באיטליה ב-1934, הגיעה אוסטריה כפייבוריטית ברורה. כמה חודשים לפני כן הם ניצחו את איטליה 2:4 בטורינו במסגרת גביע מרכז אירופה. הנבחרת נבנתה סביב מתיאס סינדלר, ולטר נאוש ויוזף סמיסטיק, אבל לצידם היו כוכבים נוספים כמו יוהאן הורבאט, שכבש פעמיים במונדיאל, ויוזף ביצ'אן, אחד הכובשים הגדולים בתולדות הכדורגל. יחד הם יצרו מכונה התקפית משומנת שחלמה על הגביע. במשחק הראשון, שמינית הגמר מול צרפת, הוכחה העליונות שלהם, כשהמשחק מגיע להארכה ובכל זאת האוסטרים כובשים פעמיים ומנצחים 2:3. ברבע הגמר הם מנצחים את הונגריה 1:2 בעוד תצוגה מרשימה. חצי הגמר כבר הביא איתו סיפור אחר, משחק מול איטליה בטורניר ביתי, בתקופה אפלה בהיסטוריה האיטלקית, לא היה אמור להסתיים בניצחון אוסטרי. אוסטריה הפסידה והמשיכה להפסד נוסף מול גרמניה במשחק על המקום השלישי.
אוסטריה לא הפסיקה לחלום על זכיה במונדיאל. ב-1935 היא סיימה במקום השני בגביע מרכז אירופה וב-1936, באצטדיון האולימפי בברלין, היא זוכה במדליית הכסף האולימפית. בשני הטורנירים הללו זכתה איטליה. את השלב המוקדם למונדיאל 1938 היא חצתה בקלילות עם ניצחון על לטביה וההכנות לטורניר בצרפת הואצו. באחד ממשחקיה האחרונים של אוסטריה הגדולה, היא אירחה את גרמניה למשחק ידידות. מתיאס סינדלר כבש את השער הראשון בניצחון 0:2 והדיווחים מהמגרש דיברו על ההתגרות הבלתי פוסקת שלו באנשי הממשל הנאצי במהלך המשחק.
הנבחרת האוסטרית הייתה מודל לחיקוי עבור נבחרת הזהב, ה-Aranycsapat ההונגרית של שנות ה-50. גוסטב שבש, מי שאימן את הנבחרת, לקח את השיטה של מייזל ושכלל אותה יחד עם מאמנים הונגרים נוספים. הוא הפך את התנועה של השחקנים במגרש לתנועה הרמונית של שחקני הגנה והתקפה, דבר שבבסיסו הפך נבחרת הונגריה לבעלת התקפה קטלנית על המגרש. גם לנבחרת ההונגרית ההיא היה פוטנציאל להפוך לאחת השושלות החשובות בכדורגל האירופי, אם לא העולמי.
הונגריה בנתה את עצמה בהדרגה עם זכייה במדליית הזהב האולימפית בהלסינקי 1952, לאחר ניצחונות 0:6 מול שבדיה בחצי הגמר ו-0:2 מול יוגוסלביה בגמר, וזכייה בגביע מרכז אירופה שנה לאחר מכן. בנובמבר 1953, הונגריה הגיעה למה שכונה לימים כ"משחק המאה", כשלעיני 105 אלף אנגלים זחוחים בוומבלי היא הביסה 3:6 במשחק שהיה להפסד הראשון של נבחרת אנגליה בבית מול נבחרת לא-בריטית. האנגלים, שציפו לנקמה במשחק ידידות בבודפשט במאי 1954, ראו את ההפך הגמור קורה, עם תבוסה נוספת, 1:7.
במונדיאל 1954 בשוויץ כולם דיברו רק על הפייבוריטית הברורה מאליה, הונגריה. העליונות ההתקפית שלהם התגלתה כבר בשלב הבתים כשהיא מביסה 0:9 את דרום קוריאה ו-3:8 את מערב גרמניה. שאנדור קוצ'יש סיים את שלב הבתים עם מספר מטורף של 9 כיבושים. הביקור הראשון של הונגריה בוואנקדורף שטאדיון בברן הסתיים בצורה מוצלחת עם ניצחון 2:4 מול ברזיל, למרות משחק חם שהוביל להרחקתו של הכוכב יוזף בוז'יק. בחצי הגמר חיכתה יריבה לטינית נוספת, אורוגוואי, ששלחה את המשחק להארכה במצב של 2:2 אבל ונכנעה לצמד של קוצ'יש בדקות ה-111 וה-116 והציב את ההונגרים במרחק של 90 דקות מהגביע. הביקור השני בברן, הגמר מול מערב גרמניה, החל מצוין עם שערים של פרנץ פושקאש וזולטן צ'יבור וכבר בדקה ה-8 הלוח הראה 0:2 להונגריה. קאמבק של גרמנים איזן את התוצאה כעבור 10 דקות ושער ניצחון דרמטי בדקה ה-84. המשחק זכה לכינוי "הנס של ברן", אבל עבור הונגריה היה זה שברון לב.
למרות ההפסד, הונגריה לא אמרה נואש. למרות שההפסד בגמר קטע לה רצף של 31 משחקים ללא הפסד, הונגריה לא הפסידה גם במשחק הבאים. היא המשיכה להביס את כל מי שעמד מולה והייתה אחראית לכמה תוצאות היסטוריות, כמו הניצחון 2:4 מול סקוטלנד בגלאזגו, משחק שגרם גם לפרנץ פושקאש להחמיא למשחק ההגנה הסקוטי. בספטמבר 1956, הגיעה הונגריה למשחק ידידות במוסקבה מול ברית המועצות. כמו כל המשחקים של הונגריה, גם זה היה משחק שנכנס לפנתיאון, עם ניצחון 0:1 קטן שהיה להפסד הביתי הראשון של ברית המועצות בכל הזמנים.
ב-5 ביוני 1938 הייתה אמורה אוסטריה לעלות למשחקה הראשון במונדיאל. האצטדיון בליון היה אמור לארח את המפגש מול שבדיה. בפועל, כשלושה חודשים לפני כן, גרמניה פלשה לאוסטריה, כבשה וסיפחה אותה. הנבחרת האוסטרית פורקה ומאמן הנבחרת הגרמנית, ספ הרברגר, לא כל כך התלהב מהרעיון של יצירת נבחרת שתהיה מבוססת על האוסטרים. בהוראת הממשל, נוצרה נבחרת מאוחדת, אבל מתיאס סינדלר, הכוכב הגדול של אוסטריה, החליט שהוא לא מעוניין לשחק בנבחרת הזו ופרש מכדורגל. הנבחרת המאוחדת תחת דגל צלב הקרס של גרמניה הנאצית נפרדה ב-1:1 במשחק הראשון של שמינית גמר המונדיאל מול שוויץ ובמשחק החוזר, לעיני קהל שוויצרי וצרפתי משולהב, הפסידה 4:2 והודחה. את אקורד הסיום של הנבחרת ההיא העניק באופן סופי מתיאס סינדלר, שנמצא מת בדירת חברתו בינואר 1939. חקירת המשטרה אז דיברה על התאבדות. עד היום יש ספק באמיתות הדברים ורבים מאמינים שהוא חוסל על ידי אנשי השלטון הנאצי, בצעד שחיסל איתו גם את הכדורגל האוסטרי.
כמה חודשים אחרי המשחק מול ברית המועצות, החלו הרוחות בהונגריה לסעור. מרד אזרחי ברחבי הונגריה נגד המפלגה הקומוניסטית במדינה, כשכולם לוקחים חלק במרד. שלושה שבועות של לחימה הגיעו לכדי מצב שבו המדינה הופכת למתונה יותר ופתוחה אל המערב. בנובמבר 1956, כוחות הצבא האדום פלשו לתוך הונגריה והפכו אותה שוב למדינת חסות סובייטית שיכולה להבעיר בכל רגע את השטח מחדש. מסע ההתפרקות של הכדורגל ההונגרי החל במשחק של הונבד בגביע האלופות שהועתק לבריסל בגלל המהפכה. משם המועדון המשיך למסע משחקים באירופה ובכל תחנה בדרך היו מי שערקו. שאנדור קוצ'יש, זולטן צ'יבור ופרנץ פושקאש היו מהבולטים שערקו, כשכולם מנצלים משחק של הונבד בספרד בכדי לברוח. פושקאש אפילו הגדיל לעשות ורשם 4 הופעות במדי נבחרת ספרד, מתוכן שלושה במונדיאל 1962.
מאז, שתי הנבחרות כמעט ונעלמו מהתודעה העולמי. באוסטריה מדי פעם צמחו שחקנים גדולים, אבל זה מעולם לא הספיק ליציבות. נבחרת הונגריה כמעט ולא הגיעה לטורנירים בינלאומיים, וגם אלו שהיא כן הצליחה להגיע אליהם הסתיימו בכישלונות. עבור אוסטריה זה יהיה טורניר בינלאומי ראשון מאז מונדיאל 1998, ההונגרים לא טעמו חוויה בינלאומית מאז מונדיאל 1986.
לא בטוח שהיורו הקרוב יביא איתו בשורה עבור שתי הנבחרות. הונגריה היא עדיין נבחרת חלשה יחסית, למרות הבלחות מעטות בגילאים הצעירים בשנים האחרונות. לאוסטריה יש כמה שחקנים מוכשרים, אבל לא בטוח שזה יספיק בשביל להגיע רחוק. הרוח של מייזל ושבש, הזיכרונות מסינדלר ופושקאש עדיין יהיו שם, בדרך המשותפת והארוכה שהנבחרות ממשיכות לעבור.
יוספורט 