תגית: קונגו

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (78)

הרבה מאוד זמן לא היינו פה, אולי אפילו יותר מדי זמן. הרבה מאוד מחשבה הושקעה עד שהצלחנו למצוא נוסחה משופרת למדור שלנו ועכשיו אנחנו מוכנים לזה. שלושה משחקים יהיו כאן, האווירה תהיה קצת שונה, אבל הקונספט זהה.
הפעם יהיו לנו שתי קבוצות שחולמות על מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות, הקלאסיקו של סנטה פה בארגנטינה וילד אחד שמושך את תשומת הלב ברומניה.

תוצאת תמונה עבור ‪st george fc ethiopia‬‏

המשחק המרכזי
ראשון, 15:00, סנט ג'ורג' – לאופרד (ליגת האלופות האפריקאית)
באפריקה החליטו לשנות את שיטת הטורניר ואחרי שנים רבות שלב הבתים יורחב ל-16 קבוצות. ההרחבה הזו מאפשרת לשמות חדשים להגיע אל הזירה המרכזית של הכדורגל האפריקאי והמשחק בין סנט ג'ורג' ללאופרד הוא דוגמה נהדרת לכך.
בשבוע שעבר, לאופרד הקונגולזית הפסידה במפתיע 1:0 מול סנט ג'ורג' הקטנה, אלופת אתיופיה. בראשון השתיים נפגשות למשחק הגומלין באדיס אבבה כשעל הפרק משק כנפי ההיסטוריה. אם סנט ג'ורג' תשלים את המשימה היא תהפוך לקבוצה האתיופית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. הקהל הביתי יודע שזה הזמן שלו לתת תצוגת עידוד.
לאופרד היא קבוצה מנוסה, היא כבר הופיעה בשלבי בתים ואפילו זכתה בגביע הקונפדרציה ב-2012. למרות זאת, לסנט ג'ורג' יש כמה שמות מנוסים בסגל כמו סלאדין סעיד ואדאנה גירמה, שחקני נבחרת אתיופיה, ורוברט אודונגקארה, שוער נבחרת אוגנדה.

תוצאת תמונה עבור ‪clasico santafesino‬‏

מנהרת הזמן
שבת, 21:00, אוניון סנטה פה – קולון סנטה פה (הליגה הארגנטינאית)
הקלאסיקו של סנטה פה, כמו כל דרבי באשר הוא בדרום אמריקה, תמיד יכול לספק דרמות ומתח. הליגה הארגנטינאית והשיטה המבולגנת שלה גורמים לנו להתגעגע לימים תמימים יותר ולכן נחזור כל הדרך אל שנת 1989.
בסוף העונה שקדמה לה, אוניון סנטה פה ירדה לליגת המשנה ואחרי 8 שנים הדרבי חזר לעיר. העונה המתוחה הסתיימה עם העפלה של שתי הקבוצות לגמר הפלייאוף, בו מצפה למנצחת כרטיס בודד לליגה הבכירה.
אוניון ניצחה במשחק הראשון 0:2 ושבוע לאחר מכן, בסוף יולי 1989, אוניון מילאה את אצטדיונה הביתי במטרה להשלים את המשימה. העובדות היבשות הן שאוניון ניצחה 0:1 משער של לאונרדו מאדלון וחזרה לליגה הראשונה אחרי עונה אחת בלבד, אבל לראות את התמונות מהמשחק ההוא זה פשוט משהו שאין מספיק מילים בכדי לתאר אותן.

תוצאת תמונה עבור ‪florinel coman‬‏

שחקן אחד בשבוע
שבת, 20:30, ויטורול – סטיאווה בוקרשט (הליגה הרומנית)
אחרי הקיזוז ופתיחת הפלייאוף העליון ברומניה, הגיע השעה למשחק העונה. באופן מפתיע, סטיאווה בוקרשט מגיעה מהמקום השני לקראת המשחק הזה, והיא פוגשת את ויטורול, הקבוצה שרוצה זכייה ראשונה באליפות. מאחורי ויטורול עומד בעלים-מאמן עם עבר עצום, גאורגי חאג'י האגדי, והיא מפתחת לא מעט שחקנים כשרוניים באקדמיה על שמו.
אחד השחקנים המרכזיים בוויטורול הוא פלורינל קומאן, חלוץ שיחגוג בעוד חודש את יום הולדתו ה-19 וכבר מוצא מקום חשוב בסגל של הקבוצה. אחרי שבשנתיים האחרונות בעיקר עלה כמחליף, העונה קומאן זכה לרשום הופעת בכורה בהרכב וב-19 ההופעות שלו העונה הוא כבש ארבעה שערים. מלבד היותו בוגר מחלקת הנוער של ויטורול, העונה הוא היה חלק מהריצה המרשימה של קבוצת הנוער בליגת האלופות, שהסתיימה בהדחה בשמינית הגמר מול פורטו.
קומאן הוא רק שחקן אחד בסגל הצעיר במיוחד של ויטורול, שבה השחקנים המבוגרים הם המחליף סורין ראדוי בן ה-31 והשוער ויקטור רמניצ'אנו בן ה-26. העונה הזו וזכייה באליפות בסופה יכולים לקבע את מעמדו של קומאן כאחד משחקני העתיד של הכדורגל הרומני.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (44)

פרטיזן נגד הכוכב האדום בשבת? בוקה נגד ריבר בלילה בין ראשון לשני? הדברים האלו בנאליים מדי עבורנו, ולכן אנחנו נעשה טיול קצת שונה בסוף השבוע הקרוב, עם משחק מכריע בליגת האלופות של אפריקה, קרבות הצמרת בליגה הפינית ודרבי לוהט מאקוודור.

יום שבת, 16:30, מזמבה – מגרב תטואן (ליגת האלופות של אפריקה)
פעם, ממש מזמן, אפריקה כולה הייתה נתונה לקולוניאליזם. לשתי הקבוצות יש סיפורים מעניינים מהתקופה הזו – מגרב תטואן שיחקה בליגה הבכירה של ספרד (ואפילו חילצה תיקו ביתי מול ריאל מדריד) ומזמבה נקראה "אנגלברט" על שם חברה בלגית לייצור צמיגים. מאז עברו הרבה שנים, ושתי הקבוצות נאבקות יחד עם אל הילאל אומדורמן הסודאנית על שני המקומות בחצי הגמר, כששלושתן ניצבות בראש הבית כרגע עם מאזן זהה של 8 נקודות.
מזמבה, אלופת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), רוצה להמשיך בהישגיה המצויינים בזירה הבינלאומית. מאז 2009 היא זכתה פעמיים בליגת האלופות והגיעה עוד פעמיים לחצי גמר המפעל. ב-2010 היא אפילו רשמה היסטוריה ענקית כשהפכה לקבוצה הראשונה מאפריקה שמגיעה לגמר גביע העולם למועדונים. מאמן הקבוצה, פטריס קארטרון, לא הצליח להגיע להישגים בצרפת ולכן מצא את עצמו רושם לא מעט תוצאות יפות באפריקה כמו מקום שלישי באליפות אפריקה עם נבחרת מאלי. הסגל מתבסס על שני כוכבים אפריקאים גדולים. הראשון הוא ריינפורד קלאבה, קשר בן 29 מזמביה, בעל 77 הופעות בנבחרת, כולל זכייה בגביע אפריקה ב-2012, ובעל עבר בכדורגל הפורטוגלי. השני הוא רוז'ה אסאלה, חלוץ בן 21 מחוף השנהב, שהיה חלק מהסגל של נבחרתו בגביע אפריקה האחרון וכעת רושם את צעדיו הראשונים מחוץ למולדתו.
מגרב תטואן, אלופת מרוקו, מגיע להצלחות יפות מאוד אחרי שנים ארוכות של כשלונות. האליפויות של השנים האחרונות עזרו לה לבסס מחדש את מעמדה בצמרת הכדורגל המרוקאי. אחרי שהם הצליחו לרשום הופעה היסטורית בשלב הבתים, לתטואן יש רצון עז להגיע גם לחצי גמר המפעל, דבר שאף קבוצה מרוקאית לא הצליחה לעשות מאז 2011. העובדה שהמשחק הראשון בין הקבוצות הסתיים ב-0:0 הופך כל שער שהקבוצה תכבוש לקריטי עבורה, שכן גם תיקו עם שערים יספיק לה כדי להקדים את מזמבה. כיאה לקולוניה ספרדית לשעבר, הקבוצה מחזיקה מאמן ספרדי – סרחיו לוברה, שאימן בעיקר בליגות הנמוכות בארצו. השמות המובילים של המועדון הם יאסין לחאל, שחזר אחרי 4 שנים בווידאד קזבלנקה, ומוחמד אברהון, שכיכב בנבחרת האולימפית בצעירותו והיה בין שחקני המפתח בשתי האליפויות של תטואן.

יום ראשון, 18:30, SJK – לאהטי (הליגה הפינית)
אלו הימים האחרונים של עונת הכדורגל בפינלנד. רגע לפני שהשלג והחושך מכסים את המדינה הצפונית, מירוץ האליפות עדיין נותר חם. שישה מחזורים לסיום, HJK הלסינקי לא מטיילת לאליפות כמו שהיא רגילה, כשמלבדה יש עוד שתי קבוצות עם 44 נקודות. הפעם אנחנו נתמקד במפגש בין הקבוצה המפתיעה מבין השלוש, SJK (או סיינייוקי, אם אתם מעוניינים), שתרצה לעשות עוד צעד בדרך לתואר היסטורי, לבין לאהטי, שעוד רוצה לשמור על סיכוי להגיע לאירופה.
SJK הקטנה הוקמה רק ב-2007, אחרי איחוד של שתי קבוצות קטנות מהעיר. אחרי כמה שנים של התבוססות בבוץ של הליגה השלישית, משהו השתנה ב-SJK. הם עלו לליגה השנייה, ונדרשו להם שנתיים בלבד כדי לעלות לליגה הבכירה. הקבוצה הפתיעה את כולם כשבעונת הבכורה שלה בליגה היא הצליחה לסיים במקום השני, אמנם במרחק גדול מאוד מאליפות, אבל עם כרטיס היסטורי לליגה האירופית. מי שרשום על ההצלחה המדהימה של הקבוצה בשנים האחרונות הוא סימו ולקארי, שכשחקן שיחק באנגליה ובסקוטלנד, וכמאמן קיבל הזדמנות נהדרת במועדון והוא בהחלט לוקח אותה בשתי ידיו. בקרב השחקנים הבולטים ניתן לציין את אקסלי פלבאס, מלך שערי הקבוצה העונה עם 11 כיבושים, אריאל נגוואוקאם הקמרוני, שכמעט את כל הקריירה האירופית שלו העביר בפינלנד, ומיחקל אקסאלו, שוער אסטוני מוכשר שאפילו ניסה את מזלו בליגות הנמוכות באנגליה.
לאהטי היא קבוצה קצת יותר ותיקה בנוף הכדורגל הפיני. מאז 1999 היא שיחקה כמעט בכל עונה בליגה הבכירה (הייתה לה רק עונה אחת בליגה השניה), אבל מלבד שני גביעי ליגה, היא לא רשמה אף תואר והישג השיא שלה בליגה הוא המקום השלישי. לאהטי יודעת שניצחון בראשון יכול לקדם אותה בצורה משמעותית לעבר כרטיס לאירופה גם בעונה הבאה, ולכן היא לא צפויה לעשות חיים קלים ליריבים שלה. כשמדברים על לאהטי, אי אפשר שלא לדבר על הכוכב הגדול ביותר שלה, פטרי פסאנן. פסאנן, יליד העיר, עזב את המועדון בגיל 20 כשחתם באייאקס ורשם קריירה אירופית מפוארת שכוללת את ורדר ברמן וזלצבורג. אחרי 14 שנים הוא חזר למועדון נעוריו ובהחלט משאיר חותם על האוהדים של הקבוצה. מלבדו, שווה לשים לב גם לחלץ הברזילאי מתאוס אלבש והבלם פורו קרקיינן.

יום שני, 1:00, אמלק – ברצלונה (הליגה האקוודורית)
ברצלונה? כאן? לא, לא מדובר בקבוצה החביבה מספרד, אלא על ברצלונה דה גואיאקיל. היא ואמלק מתכוננות לקראת המשחק הכי חם בכדורגל האקוודורי, הדרבי של גואיאקיל שזוכה לכינויים רבים, החל מקלאסיקו דל אסטיז'רו (Clásico del Astillero, דרבי המספנות) ועד "המשחק הנצחי של הכדורגל האקוודורי".
אמלק הוקמה על ידי קבוצה של עובדים בחברת החשמל של אקוודור (מכאן שמה, שהם ראשי התיבות של Empresa Eléctrica del Ecuador). מאז היא הפכה לאחת הקבוצות הגדולות בכדורגל האקוודורי עם 12 תארי אליפות. עכשיו לאמלק יש משימה חדשה והיא לזכות באליפות שלישית ברציפות, לראשונה מאז שנסיונל עשתה זאת ב-1984. אחרי שבאפרטורה היא סיימה במקום השני ופספסה את המקום בגמר הליגה בשתי נקודות בלבד, אמלק חייבת לסיים במקום הראשון בקלאוסורה כדי לעשות זאת. היא כרגע נמצאת במקום ה-4, במרחק של 5 נקודות מהמקום שמבטיח לה העפלה לגמר. מי שמוביל את אמלק הוא מיז'ר בולאניוס בן ה-25, שכבש 14 שערים העונה. העונה המצויינת הזו הובילה אותו לרשום גם הופעת בכורה בנבחרת, שם כבר יש לו 5 שערים ב-8 הופעות. שמות נוספים הם חורחה גואגואה, הבלם הוותיק בעל 62 הופעות בינלאומיות, ואסטבן דראר, השוער המתאזרח שאפילו זומן לנבחרת אקוודור בקופה אמריקה.
ברצלונה גם היא אחת הקבוצות הגדולות במדינה. הקבוצה קיבלה את שמה לאחר שמקימיה רצו להוקיר את העיר ממנה הגיעו, ועם השנים הקבוצה גם אימצה סמל דומה, אבל תלבושתה היא צהובה לחלוטין. 14 אליפויות יש לה, שיא אקוודורי, וב-1990 רשמה הישג אדיר כשהפכה לקבוצה האקוודורית הראשונה שמגיעה לגמר גביע הליברטאדורס. העונה הנוכחית שלה נראית רע מאוד. את האפרטורה היא אמנם סיימה במקום ה-4, אבל במרחק גדול מהמקום הראשון, וגם בקלאוסורה היא בינתיים מדורגת במקום ה-6 בפער של 6 נקודות מהמוליכה. השחקנים הבכירים של ברצלונה הם איסמעל בלאנקו, שזכור בזכות 4 שנים גדולות באא"ק אתונה, בראיאן אלמאן, שהגיע מאורוגוואי ועושה עבודה מצויינת בהתקפה, ומקסימו באנגרה, השוער הוותיק שמשחק בקבוצה מאז 2009.