תגית: רוסיה

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (73)

המשפחה משגעת אתכם, המצות לא מתעכלות כמו שצריך, הסדר היה ארוך מהרגיל, מזל שבסוף השבוע אפשר לשכוח את הכל עם קצת כדורגל. הפעם אנחנו עם משחק על עבר ועתיד הכדורגל בקזחסטן, הדרבי של לה פלאטה בארגנטינה והקבוצה שחולמת להפתיע ולזכות באליפות ברוסיה.

יום שבת, 15:00, אירטיש פאבלודר – אסטנה (הליגה הקזחית)
עם עליית הטמפרטורות בקזחסטן, הליגה המקומית מתחילה לתפוס כיוון. ביום שבת, שתי המוליכות נפגשות אחת עם השנייה במפגש בין העבר של הכדורגל הקזחי והעתיד שלו.
עד תחילת שנות ה-2000, אירטיש פאבלודר הייתה הקבוצה הגדולה של הכדורגל הקזחי. היא הייתה חברה קבוצה בצמרת הליגה הקזחית, זכתה ב-5 אליפויות ובגביע אחד ובימים ההם, כשקזחסטן עוד שיחקה באסיה, הצליחה להגיע לרבע גמר ליגת האלופות בשנת 2000 ולחצי הגמר של אותו המפעל שנה מאוחר יותר. מאז האליפות האחרונה של אירטיש ב-2003, היא לא מצליחה להגיע אפילו למעט מזה. ב-2014 היא ניצלה מירידה בזכות הפרש שערים ובעונה שעברה עוד ניסתה להתמודד על מקום באירופה בזכות הקיזוז בפלייאוף. את העונה הנוכחית היא פותחת עם רצף של 5 ניצחונות רצופים, שנקטע רק במחזור האחרון עם תיקו מול אקטובה. את ההתקפה של הקבוצה מובילים שני שחקנים שהם הפכים גמורים האחד מהשני – גוגיטה גוגואה, קשר התקפי גאורגי בן 32 שהעביר את הקריירה שלו בארצו וברוסיה, ורומן מורטזאייב, חלוץ קזחי בן 22 ששיחק במדי הנבחרת הצעירה ועד העונה שעברה היה שותף להצלחה של שחטיור קרגאנדי. מי שעוד בולטים בסגל הם תומאש יירסאק, הקשר הצ'כי שהובא יחד עם המאמן דימיטאר דימיטרוב מבוטב פלובדיב, אוסמן ג'אלו, החלוץ הגמבי שהגיע מה.י.ק הלסינקי, ודוד לוריה, שוער נבחרת קזחסטן הוותיק בן ה-34.
אחרי שתי אליפויות רצופות, בפ.צ. אסטנה רוצים להמשיך לבנות את האימפריה שלהם. ההעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות רק הגדילה את התיאבון וכעת המועדון רוצה לזכות באליפות נוספת. מאחורי פ.צ. אסטנה עומד תאגיד ספורטיבי ענק שבראשו עומד נורסולטאן נזרבאייב, נשיא קזחסטן הראשון והיחיד מאז 1991, והוא כולל גם קבוצות כדורסל, הוקי קרח, רכיבה על אופניים ונהיגת ראלי. את העונה הנוכחית אסטנה פותחת עם 6 ניצחונות רצופים, שיחד עם סיום העונה הקודמת יוצרים רצף פסיכי של 12 ניצחונות ליגה. גם לאסטנה יש מאמן בולגרי על הקווים, סטאנימיר סטוילוב, שהוביל את הקבוצה בשתי האליפויות ובעבר הדריך גם את לבסקי סופיה כשזו הגיעה לרבע גמר גביע אופ"א ולשלב הבתים של ליגת האלופות. השם הבכיר של אסטנה הוא טנאט נוסרבאייב, שהגיע ב-2011 מאורדבאסי והפך לאחד השחקנים המובילים של הקבוצה והכדורגל הקזחי. לצידו יהיו מספר שחקנים מנוסים בליגה הקזחית כמו המגן יורי לוגביננקו, שעזב את אקטובה אחרי 11 עונות, פטריק טוומאסי, החלוץ הגנאי בן ה-21, ורוג'ר קניאס, הקשר הקולומביאני שהעביר בעברו תקופות קצרות בלטביה וברוסיה. למי שמחפש קשר ישראלי, ניתן למצוא בקבוצה שניים כאלו – בסארט עבדורחימי, שחקנה לשעבר של הפועל תל אביב, הגיע בהשאלה מלוקרן, ומארק גורמן, שגדל בטוברוק ועזב את הארץ לאחר שלא השתלב בבוגרים וכיום יש לו ברזומה 26 הופעות במדי נבחרת קזחסטן.

יום ראשון, 2:45, חימנסיה לה פלאטה – אסטודיאנטס (הליגה הארגנטינאית)
בארגנטינה ממשיכים עם שיטות ביזאריות בליגה. אחרי שהליגה הורחבה בעונה שעברה ל-30 קבוצות, העונה היא כוללת שני בתים שמשוחקים בשיטה של סיבוב אחד בנוסף לשני משחקים מול יריבה מהבית המקביל, שבסיומם גמר בין אלופות הבתים. הדרבי של לה פלאטה יהיה אחד המשחקים המכריעים בדרך לגמר הזה.
חימנסיה לה פלאטה עברה שנים קשות בתקופה האחרונה. היא בילתה כמה עונות בליגה השנייה, החזרה שלה לליגה הבכירה הייתה מקרטעת ואחת הקבוצות הוותיקות בליגה הבכירה בארגנטינה ממשיכה לחכות לתואר ראשון מאז 1929. העונה נראה שדברים הולכים מעט שונה, כשחימנסיה ניצבת במקום ה-6, מרחק 4 נקודות בלבד מהמקום הראשון. כשנותרו עוד 5 משחקים, נראה שבחימנסיה יכולים לחלום בגדול. על הקווים עומד גוסטבו אלפארו, שזכור בעיקר בזכות שתי הקדנציות שלו בארסנל דה סראנדי, איתם זכה בקופה סודאמריקנה ב-2007 ובאליפות בקלאוסורה של 2012. השמות המובילים בקבוצה הם לוקאס ליכט, ששיחק במשך 3 עונות בחטאפה, וולטר באו, שכבש 6 שערים העונה, פיטו רינודו, שחזר אחרי התקופה שלו בספורטינג ליסבון וקטאניה, ומתיאס נובל, ילד בן 19 שתופס מקום של קבע בהרכב.
מהצד השני של העיר, אסטודיאנטס מנסה להכריע את בית ב' מהר מאוד. לאנוס כרגע נמצאת בראש הבית כשאסטדויאנטס רק 3 נקודות מאחוריה. לאסטודיאנטס יש זכרונות קצת יותר טריים מהתארים שלהם, כשבאליפות האחרונה הם זוכים באפרטורה של 2010 וב-2009 גם זכו בגביע הליברטאדורס אחרי ניצחון על קרוזיירו. באסטודיאנטס יש כמה שמות מעניינים מאחורי הקלעים במועדון, כמו הנשיא חואן סבסטיאן ורון, שגדל במועדון וחזר אליו אחרי שסיים את הקריירה האירופית שלו. גם צוות האימון כלל לאורך השנים מאמנים גדולים כמו אלחנדרו סאבז'ה ודייגו סימאונה, ולאחר תקופה קצרה שבה גבי מיליטו מילא את מקום המאמן הזמני, כיום מוביל אותה נלסון ויוואס, ששיחק בארסנל בסוף שנות ה-90. בסגל ניתן למצוא את גאסטון פרננדז, אחד מכובשי השערים בגמר הליברטאדורס ב-2009 ומי שהעונה כבש 4 שערים ובישל 4 נוספים, מריאנו אנדוחר, השוער הוותיק שמושאל מנאפולי, וחואן קבז'ארו, הקשר בן ה-21 שהיה שותף לזכייה של סן לורנצו בליברטאדורס לפני שנתיים.

יום ראשון, 19:30, פ.ק. רוסטוב – זניט סנט פטרסבורג (הליגה הרוסית)
זניט סנט פטרסבורג היא קבוצה גדולה מדי, ולכן את המשחק שלישי נקדיש לרוסטוב, אחת הסינדרלות המפתיעות של הכדורגל האירופי העונה וכזו שיכולה למצוא את עצמה עוד כראש בית בליגת האלופות בעונה הבאה.
בימי ברית המועצות הגדולה, פ.ק. רוסטוב הייתה חברה קבועה בליגת המשנה. גם ברמה העירונית היא נותרה הרחק מאחור בדרך כלל מאחורי סק"א רוסטוב, שגם זכתה בגביע הסובייטי ב-1981. לאחר פירוק ברית המועצות, הקבוצה שנקראה אז רוסטסלמאש רוסטוב תפסה את המקום בליגה הרוסית הבכירה. למעט שתי גיחות קצרות לליגת המשנה, רוסטוב שיחקה רק בליגה הראשונה, אבל לא הצליחה להגיע להישגים גדולים. במשך שנים ארוכות הישג השיא שלה היה המקום ה-6 בעונת 1998, הישג ששלח אותה אז לאינטרטוטו, מפעל בו שיחקה במשך שנתיים ברציפות. ב-1999 היא אפילו הגיעה עד לחצי גמר המפעל, אבל תבוסה 9:1 בסיכום שני המשחקים מול יובנטוס שלחה אותה הביתה.
בשנת 2014 היה ניתן לחוש בתחילתו של שינוי. רוסטוב ניצחה בגמר הגביע את קרסנודאר וזכתה בכרטיס לאירופה. למרות זאת, הכל התחיל להתפורר. ארטם דזיובה, שהוביל את הקבוצה, חזרה לספרטק מוסקבה ממנה הושאל, החלומות האירופיים נקטעו אחרי מפגש בודד מול טרבזונספור ורוסטוב נאבקה על ההישרדות בליגה. בספטמבר 2014 מתפטר המאמן המונטנגרי מיודראג בוז'וביץ', ואחרי שלושה חודשים בלי מאמן ממונה קורבאן ברדייב, המאמן שהוביל את רובין קאזאן לעונות גדולות עם 3 אליפויות והופעות מוצלחות בליגת האלופות. ריצה מטורפת לקראת סיום העונה הצליחה להציל את רוסטוב ולשלוח אותה לפלייאוף ההישרדות, שם הביסה 1:5 את טוסנו.
העונה רוסטוב רצה לאליפות בצורה שמפתיעה את כולם. המאבק אמנם צמוד, כשרוסטוב מוליכה את הטבלה, אבל מאחוריה צסק"א מוסקבה, זניט סנט פטרסבורג, לוקומוטיב מוסקבה וקרסנודאר, והפער בין הראשונה לחמישית הוא רק 5 נקודות כשיש עוד 18 בקופה. שיטת שוברי השוויון בליגה הרוסית נותנת לרוסטוב יתרון די מעניין, כשהקדימות של מספר הניצחונות והמאזן הפנימי לפני הפרשי השערים מעלימים את העובדה שלצד ההגנה הטוב ביותר בליגה עם 16 ספיגות ניצבת גם אחת ההתקפות הגרועות בליגה עם 29 שערים ב-24 משחקים. למרות זאת לרוסטוב יש סגל לא רע והוא כלל שמות כמו דימיטרי פולוז, שכבש 7 שערים העונה, טימופיי קלאצ'ו, הבלארוסי שבישל 6 שערים העונה, מוסא דומביה, כישרון צעיר בן 21 ממאלי, וגם לא מעט שחקנים בעלי ניסיון בינלאומי עשיר כמו כריסטיאן נובואה (63 הופעות בנבחרת אקוודור), סרדאר אזמון (בן 21 עם 11 שערים ב-16 הופעות בנבחרת איראן) וסעיד עזתאללהי (בן 19 עם 6 הופעות בנבחרת איראן).
בעונה כזו שבה רואים קבוצות קטנות שמצליחות להתברג בצמרת, מי יודע, אולי ברוסיה הכסף הענק יעצר על ידי הסינדרלה הקטנה מרוסטוב.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (67)

סוף השבוע כאן ושלושה משחקים מרתקים צפויים. נתחיל עם קצת טניס והמשחק הגדול של גביע דייויס שישוחק דווקא בבית האזורי, נעבור למשחק צמרת באזרבייג'ן ואיך אפשר בלי משחק חם במיוחד מהבלקן?

יום שישי, 14:00, רוסיה – שבדיה (גביע דייויס)
לפני 7 שנים, שבדיה ורוסיה היו חברות מכובדות בבית העולמי. שתיהן אפילו הפסידו אחת אחרי השנייה לאותה היריבה בשמינית ורבע הגמר בהתאמה (ולמי ששכח מדובר בישראל). היום שתיהן רובצות בבית האזורי הבכיר של אירופה ואפריקה, כשהמנצחת תתמודד מול הולנד בקרב על הפלייאוף.
רוסיה, מחזיקת גביע דייויס פעמיים, נפרדה מהבית העולמי בבושת פנים ב-2012 אחרי 20 עונות רצופות עם תבוסה 5:0 מול ברזיל. בשנתיים הראשונות רוסיה חוותה כמעט ירידה של דרג נוסף, כשהיא מצליחה לנצח במשחקים המכריעים את דרום אפריקה (2013) ופורטוגל (2014). בעונה שעברה רוסיה הייתה במרחק נגיעה מלחזור לבית העולמי, אחרי שניצחה את דנמרק וספרד, אבל איטליה עצרה את הריצה עם ניצחון 1:4 בפלייאוף. השנה, נבחרת רוסיה יחד עם הקפטן הוותיק שאמיל טרפישב מוכנים להסתער על ההעפלה ולנצל את יתרון הביתיות גם במשחק מול שבדיה וגם במשחק הצפוי מול הולנד. הרוסים מגיעים עם שני השחקנים הבכירים שלהם על פי הדירוג העולמי, טימוראז גבאשווילי (48 בעולם) ואנדריי קוזנצוב (55 בעולם). קוזנצוב הספיק להגיע העונה גם לשמינית גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, ההישג הבכיר ביותר שלו בגראנד סלאמים בקריירה. השניים שצפויים לשחק במשחק הזוגות הם יבגני דונסקוי וקונסטנטין קראבצ'וק, שבאופן מקרי לחלוטין נפגשו לפני שבועיים ברבע גמר הצ'אלנגר בוורוצלאב. זו לא הפעם הראשונה שהם משחקים יחד במסגרת גביע דייויס, השניים שיתפו פעולה גם במשחקי הזוגות מול ספרד ואיטליה בעונה שעברה.
גם נבחרת שבדיה נפרדה מהבית העולמי ב-2012 אחרי תבוסה 5:0 מול בלגיה. מאז הירידה לבית האזורי, השבדים לא מצליחים לנצח ואת הניצחון הבודד שלהם בכל שנה הם רושמים במשחקי ההישרדות – פעמיים מול דנמרק (2013, 2015) ופעם נוספת מול לטביה (2014). אין ספק שכל עונה של שבדיה בבית האזורי משכיחה במעט את העובדה שמדובר באחת הנבחרות המעוטרות ביותר בתולדות המפעל עם 7 זכיות. אחת הבעיות הגדולות של שבדיה זה היעדר שחקנים בכירים. התקוות הגדולות תלויות באליאס יימר, שבדי ממוצא אתיופי בן 19 בלבד שמדורג במקום ה-151 בעולם. אבל יימר לא יהיה חלק מהסגל ומי שישחקו במשחקי היחידים יהיו איסק ארבידסון בן ה-23 (575 בעולם), שהפסיד בכל 5 משחקיו הקודמים בגביע דייויס, ודניאל וינדאהל בן ה-19 (930 בעולם), שירשום הופעת בכורה. עבור השבדים משחק הזוגות היה לרוב באנקר ושם יש להם שני שחקנים מנוסים, רוברט לינשטדט בן ה-38, מדורג 27 בדירוג הזוגות ומחזיק במאזן של 12 ניצחונות ו-3 הפסדים בגביע דייויס (האחרון מול ארגנטינה ב-2010), ויוהאן ברונסטרום בן ה-35, מדורג 91 בדירוג הזוגות. לאורך ההיסטוריה השניים רשמו 7 משחקים כזוג בגביע דייויס וניצחו בכולם.

יום שבת, 16:00, קרבאח – זירה (הליגה האזרית)
קרבות עיקשים בצמרת הליגה של אזרבייג'ן. קרבאח, האלופה המכהנת שחולמת על אליפות שלישית ברציפות, תארח את זירה, הקבוצה שרק עלתה ליגה וכבר רוצה לרשום הישג היסטורי.
הסיפור של קרבאח הוא סיפור שכבר מוכר לכל. הקבוצה נטשה את מקום מושבה באגדם לאחר מלחמת נאגורנו-קרבאח וכבר קרוב ל-25 שנה שהיא משחקת בבאקו הבירה. היא נאלצה לשחק באצטדיון טופיג בחראמוב הענק, אבל העונה היא חונכת אצטדיון חדש, האזרסון ארנה הקומפקטי הרבה יותר. מי שעושה את הדרך הארוכה יחד עם קרבאח לצמרת הוא המאמן גורבאן גורבאנוב. הוא מונה לתפקיד באוגוסט 2008 ומאז הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות, שני גביעים ושתי הופעות בשלב הבתים של הליגה האירופית. הוא גם נחשב לאחד המאמנים האזריים המצליחים ביותר בזירה הבינלאומית, כשיש לו ברזומה 24 ניצחונות במפעלים האירופיים, יותר מכל מאמן אזרי אחר. בסגל של קרבאח יש מספר שחקנים זרים שנותנים את הטון בקבוצה כמו שני הברזילאים ריצ'ארד אלמיידה וריינאלדו, דני קינטאנה הספרדי, סמואל ארמנטרוס השבדי שהגיע מהולנד בקיץ והשוער הבוסני איבן שהיץ'. למרות השמות הגדולים ברמה המקומית, קרבאח משתדלת לתת מקום גם לשחקנים האזרים כמו רשאד סאדיגוב, שיאן ההופעות בנבחרת עם 101 משחקים, וראהיד אמירגולייב, שנרכש בקיץ האחרון מחאזר לנקראן. אחד מהשחקנים הבולטים בסגל שצפוי להוביל את הכדורגל האזרי בשנים הבאות הוא ג'ושגון דינייב בן ה-20, בנו של שאהין דינייב ששיחק בעבר בהפועל טייבה ובית"ר תל אביב.
זירה נמצאת במקום השני בליגה, מרחק של 4 נקודות מקרבאח ועם חלומות גדולים על אליפות. למרות כל זה, זירה מראה את הצד הקצת פחות אופטימי של הכדורגל האזרי. הקבוצה הוקמה לפני שנתיים בלבד, אבל העובדה שהצליחה להראות יכולת כלכלית סבירה הקפיצה אותה ישירות לליגה השנייה. גם את העונה הבודדת הזו היא סיימה במקום החמישי, אבל אותן יכולות כלכליות הקפיצו את זירה גם לליגה הבכירה. ככה, עם קצת כסף בקופה והרבה אמביציה, מוצאת את עצמה הקבוצה הקטנה של זירה בצמרת הליגה הראשונה, בדרך אולי לאליפות היסטורית. בניגוד לסגל הכוכבים של קרבאח, הסגל של זירה הוא הרבה יותר צנוע. מבחינת זרים, השם הגדול היחיד הוא כנראה נלסון בוניז'ה, שחקן נבחרת אל סלבדור שהגיע מויטורול הרומנית. אם יש שם שישמע מעט מוכר, זה צ'ימזי מבה הניגרי ששיחק בעונות האחרונות בהכח עמידר רמת גן, בני לוד והפועל פתח תקווה. עדיין, מי שמובילים את זירה הם טאטו, קשר ספרדי בן 23 שהגיע מהמילואים של ספורטינג חיחון, ויובאן קרנטה, מגן סרבי בן אותו הגיל שטייל בקבוצות בינוניות בארצו. בקרב השחקנים האזרים שווה לציין את אנאר נזירוב, אחד השוערים הטובים בליגה, רשאד עבדולאייב, הקשר בן ה-34 שהיה שותף לאליפויות של נפטצ'י לפני מספר שנים, ואלווין מאמדוב, שהגיע בקיץ לקרבאח ועזב בינואר לזירה.

יום שבת, 21:15, מאריבור – אולימפיה לובליאנה (הליגה הסלובנית)
דבר מעניין קורה בליגה הסלובנית העונה. כולם מחכים בציפייה דרוכה לתשובה לשאלה אחת – האם שלטון היחיד של מאריבור יעצר העונה או שהיא תצליח לדהור לאליפות שישית ברציפות? רק משחק אחד יכריע את זה, דרבי הנצח של סלובניה.
מאריבור, הקבוצה הבכירה של סלובניה, נמצאת בעוד דור זהב. כפי שבסוף שנות ה-90 ובתחילת המילניום היא זכתה בשבע אליפויות רצופות, כך היא רוצה לעשות הפעם. העונה הזו נפתחה בצורה מגומגמת עבור מאריבור עם הדחה מוקדמות מאוד מליגת האלופות והתדרדרות עד למקום החמישי בליגה בתחילת הסיבוב השני. מאריבור אמנם הצליחה להתעשת על עצמה, אבל אחרי 12 משחקים רצופים ללא הפסד, הגיע ההפסד בשבוע שעבר לצלייה. כרגע הם נמצאים במקום השני, מרחק של 6 נקודות מאולימפיה לובליאנה והכל תלוי רק בהם במשחק הקרוב. לאחר ההפסד מול צלייה, מאריבור נפרדה ממאמנה הקרואטי קרונוסלאב יורצ'יץ' ומי שהובא במקומו הוא דארקו מילאניץ' הסרבי, שזכור מימיו כשחקן בשטורם גראץ ובארון הגביעים שלו 4 אליפויות כמאמן מאריבור. מלבד סינטיאהו סלליך ומרואן קבהא, יש עוד כמה שמות ששווה להכיר בסגל. שימו לב לשוער, יסמין הנדאנוביץ', אחיו של שוערה של אינטר סמיר, ז'אן-פיליפ מנדי, אגים איבראימי ומרקוס טבארס, מלכי השערים של הקבוצה עם 10 שערים כל אחד, מרקו שולר, לשעבר בהפועל תל אביב וחזר בסערה לליגה הסלובנית אחרי 6 שנות גלות, ודארה ורשיץ', שגם הוא חוזר לליגה אחרי טיול קצר באוסטריה וינה.
אולימפיה לובליאנה חוזרת לצמרת הכדורגל הסלובני אחרי שנים קשות שעברו על המועדון. ב-2004, המועדון המעוטר שזכה ב-4 אליפויות סלובניה נקלע לחובות, פשט רגל ועבר פירוק. ב-2005 הוא הוקם מחדש תחת השם בז'יגראד, עד שהותר להם להשתמש בשם הישן. הם טיפסו במעלה הליגות, מהליגה החמישית עד הליגה הבכירה, כשבשנים הראשונות לא מעט שחקני עבר מגיעים לעזור כמו פרימוז' גליחה, מיראן פאבלין וסבסטיאן סימרוטיץ'. כשהם נמצאים במקום הראשון בליגה, נראה שהדרך הארוכה עומדת להגיע לשיא חדש והיסטורי. עם זאת, במהלך פגרת החורף הקבוצה עברה כמה טלטלות, כשהמאמן מריאן פושניק עוזב ובמקומו מגיע מרקו ניקוליץ' הסרבי ובנוסף, מלך שערי הליגה, אנדראז' שפוראר, שכבש 17 שערים, עבר לבאזל. מי שנשארו להוביל את הקבוצה הם רוק קרונאבטר, שכבש 10 שערי ליגה העונה, ודריאן מאטיץ', שברח מאוקראינה חזרה לסלובניה. בחלון ההעברות של ינואר הגיע גם חיזוק משמעותי בדמותו של דאנקו לאזוביץ', ששיחק בעברו בפיינורד, פ.ס.וו איינדהובן וזניט. למי שלא הספיקה הפרובינציאליות, אז נגלה שמאטיץ' הגיע לקדנציה קצרה בבני סכנין ובסגל נמצא גם דיאן קלהאר, ששיחק בהפועל חיפה.