תגית: שבדיה

החלום של רמזאן

קשה להאמין לפעמים באיזו מהירות חלומות יכולים להתגשם. רמזאן קיזיל, כורדי שחי בבורלנגה, שבדיה, יושב במשרד שלו ולא מאמין איך פרויקט קטן למען מהגרים כמוהו רחוק צעד אחד בלבד מהפסגה אליה שאף.
לפני מספר שנים, קיזיל יחד עם מספר חברים מהקהילה הכורדית בבורלנגה מועדון כדורגל, כשלקיזיל חלום אחד – קבוצה תחרותית ברמות הגבוהות של הכדורגל המקצועני בשבדיה. עכשיו, עשור לאחר מכן, דאלקורד קרובה יותר מתמיד להגשמת החלום ולעלייה אל הליגה הבכירה בשבדיה.

תוצאת תמונה עבור ‪ramazan kızıl dalkurd‬‏

הכורדים התחילו להגיע לשבדיה בסוף שנות ה-60. חלקם הגיעו בכדי לחפש עתיד טוב יותר וחלקם הגיעו כתוצאה מהמתיחות הבלתי פוסקת במזרח התיכון. הפיכות צבאיות בטורקיה, השלטון העיראקי שהתנכל אליהם וההתעללות בהם בתקופה שבה חיו תחת שלטון הבעת' בסוריה, כל אלו מייצרים קהילה של כ-84 אלף איש, כמעט אחוז מאוכלוסיית שבדיה.
כמו כל קבוצת מהגרים שמגיעה לאירופה, גם הכורדים התקשו להשתלב בחברה השבדית. כשדאלקורד הוקמה ב-2004, המטרה העיקרית הייתה לספק מסגרת חברתית לצעירים הכורדים ולעזור להם להשתלב בחברה השבדית. החלומות של רמזאן קיזיל, יו"ר המועדון, נראו רחוקים מתמיד. המועדון היה קטן גם בהשוואה למועדונים אחרים בעיר וממוצע הגילאים בסגל עמד על 17.
כמו שכבר הבנתם, קיזיל הוא לא הבחור שמוותר בקלות. כבר בעונת הבכורה שלה ב-2005 הצליחה דאלקורד לעלות ליגה, מה שפתח רצף של 5 עליות ליגה רצופות. ב-2010 היא שיחקה לראשונה בליגה השלישית ונראה היה כאילו היא נעצרת שם. ב-2013 התחילה פריצה נוספת של המועדון כשבאותה עונה היא מפסידה בפלייאוף העלייה לליגה השנייה ובעונה לאחר מכן היא מפספסת את הפלייאוף בנקודה ואת העלייה האוטומטית בשלוש נקודות.
עונת 2015 הייתה כבר התגשמות החלום. דאלקורד סיימה את העונה במקום הראשון עם הפסד בודד ב-26 משחקים ובמרחק של 13 נקודות מהמקום השני. בין הכובשים המצטיינים בליגה היו שלושה משחקניה. רמאזן קיזיל ממשיך לגעת בתהילה.

תוצאת תמונה עבור ‪ahmed awad dalkurd‬‏

אפשר להמשיך ולדבר על ההתקדמות הספורטיבית, אבל דאלקורד הוא יותר ממסגרת קהילתית לכורדים בשבדיה. המועדון הפך למקור גאווה עבור כורדים ברחבי העולם והיום יש לו כמות לא מבוטלת של אוהדים. 1.3 מיליון אנשים חברים בדף הפייסבוק שלו, יותר ממה שיש לרוב קבוצות הליגה הבכירה בשבדיה. החיבור של דאלקורד לכורדים הוא לא רק וירטואלי. בנובמבר 2011 ארגן המועדון משחק צדקה שכלל כוכבי טלוויזיה ושחקנים מהליגה הראשונה, כשהכסף נתרם לעיר ואן, עיר במזרח טורקיה בעלת רוב כורדי שספגה רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר.
הזהות הכורדית לא הפכה את דאלקורד למועדון חד גוני. באופן מרתק, היא משכה אליה שחקנים שסיפור המסגרת שלהם זהה. לצד פשראו עזיזי וראווז לוואן הכורדים-שבדים ומירקאן איידין הכורדי-גרמני ניתן למצוא בני מהגרים אחרים כמו דושאן ג'וריץ', שבדי ממוצא סרבי שגם שיחק עבור נבחרת שבדיה. לעומתו, יש גם ילידי שבדיה שבחרו לנדוד לארצות מוצאם כמו קויטים באלה, שלבש את מדי נבחרת קוסובו.
אם יש שם שיכול להצית עבורנו את הדמיון זה אחמד עוואד. עוואד גדל בקבוצת הנוער של בראגה, אבל בגיל 19 החליט לחצות את הכביש ולשחק בדאלקורד. מאז 2011 הוא משחק במועדון כמעט רצוף, למעט עונה אחת שבה נדד לעונה סבירה בליגה השנייה. ההצלחה של עוואד בדאלקורד גרמה לו גם לזכות בהופעה בינלאומית ראשונה, כשבמרץ האחרון שיחק במדי נבחרת פלסטין וכבש שער בניצחון מול מזרח טימור 0:7 במוקדמות המונדיאל.

תוצאת תמונה עבור ‪dalkurd superettan‬‏

10 מחזורים לסיום, דאלקורד נמצאת במרחק נגיעה מהישג שיא נוסף. 2 נקודות מפרידות בינה לבין פלייאוף העלייה לליגה הראשונה, 6 מפרידות בינה לבין העלייה האוטומטית. העונה היא ספגה 14 שערים בלבד, ההגנה הטובה ביותר בליגה, והפסידה רק בשלושה משחקים. בעונתה ה-11, דאלקורד ניצבת בשורה אחת לצד מועדונים גדולים ממנה כמו הלמשטאד, שזכתה 4 פעמים אליפות שבדיה, או סיריוס, אחד המועדונים הוותיקים במדינה.
היריבה הבאה שלהם היא סיריאנסקה. כמו דאלקורד, גם סיריאנסקה היא קבוצה שמייצגת קהילת מהגרים. יחד עם אסיריסקה, שתיהן מייצגות את הקהילה האשורית במדינה. בעבר שתיהן שיחקו בליגה הראשונה, אבל היום הן נאבקות על ההישרדות בליגה השנייה ומתבוננות מקרוב בהצלחה של דאלקורד.
כשרמזאן קיזיל יצפה במשחק, הוא יצפה בקבוצה שמראה כי החלום שלו הוא לא בלתי אפשרי. ניצחון של דאלקורד יקרב את המועדון ואותו אל הגשמת החלום ואל הליגה הראשונה. עליית ליגה תהיה הישג נהדר, אבל תסמכו על קיזיל – הוא כבר יתכונן לחלום הבא ולהישג הבא, הגדול עוד יותר, של דאלקורד.

קצת אחרת – המדריך לצופה האלטרנטיבי (67)

סוף השבוע כאן ושלושה משחקים מרתקים צפויים. נתחיל עם קצת טניס והמשחק הגדול של גביע דייויס שישוחק דווקא בבית האזורי, נעבור למשחק צמרת באזרבייג'ן ואיך אפשר בלי משחק חם במיוחד מהבלקן?

יום שישי, 14:00, רוסיה – שבדיה (גביע דייויס)
לפני 7 שנים, שבדיה ורוסיה היו חברות מכובדות בבית העולמי. שתיהן אפילו הפסידו אחת אחרי השנייה לאותה היריבה בשמינית ורבע הגמר בהתאמה (ולמי ששכח מדובר בישראל). היום שתיהן רובצות בבית האזורי הבכיר של אירופה ואפריקה, כשהמנצחת תתמודד מול הולנד בקרב על הפלייאוף.
רוסיה, מחזיקת גביע דייויס פעמיים, נפרדה מהבית העולמי בבושת פנים ב-2012 אחרי 20 עונות רצופות עם תבוסה 5:0 מול ברזיל. בשנתיים הראשונות רוסיה חוותה כמעט ירידה של דרג נוסף, כשהיא מצליחה לנצח במשחקים המכריעים את דרום אפריקה (2013) ופורטוגל (2014). בעונה שעברה רוסיה הייתה במרחק נגיעה מלחזור לבית העולמי, אחרי שניצחה את דנמרק וספרד, אבל איטליה עצרה את הריצה עם ניצחון 1:4 בפלייאוף. השנה, נבחרת רוסיה יחד עם הקפטן הוותיק שאמיל טרפישב מוכנים להסתער על ההעפלה ולנצל את יתרון הביתיות גם במשחק מול שבדיה וגם במשחק הצפוי מול הולנד. הרוסים מגיעים עם שני השחקנים הבכירים שלהם על פי הדירוג העולמי, טימוראז גבאשווילי (48 בעולם) ואנדריי קוזנצוב (55 בעולם). קוזנצוב הספיק להגיע העונה גם לשמינית גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, ההישג הבכיר ביותר שלו בגראנד סלאמים בקריירה. השניים שצפויים לשחק במשחק הזוגות הם יבגני דונסקוי וקונסטנטין קראבצ'וק, שבאופן מקרי לחלוטין נפגשו לפני שבועיים ברבע גמר הצ'אלנגר בוורוצלאב. זו לא הפעם הראשונה שהם משחקים יחד במסגרת גביע דייויס, השניים שיתפו פעולה גם במשחקי הזוגות מול ספרד ואיטליה בעונה שעברה.
גם נבחרת שבדיה נפרדה מהבית העולמי ב-2012 אחרי תבוסה 5:0 מול בלגיה. מאז הירידה לבית האזורי, השבדים לא מצליחים לנצח ואת הניצחון הבודד שלהם בכל שנה הם רושמים במשחקי ההישרדות – פעמיים מול דנמרק (2013, 2015) ופעם נוספת מול לטביה (2014). אין ספק שכל עונה של שבדיה בבית האזורי משכיחה במעט את העובדה שמדובר באחת הנבחרות המעוטרות ביותר בתולדות המפעל עם 7 זכיות. אחת הבעיות הגדולות של שבדיה זה היעדר שחקנים בכירים. התקוות הגדולות תלויות באליאס יימר, שבדי ממוצא אתיופי בן 19 בלבד שמדורג במקום ה-151 בעולם. אבל יימר לא יהיה חלק מהסגל ומי שישחקו במשחקי היחידים יהיו איסק ארבידסון בן ה-23 (575 בעולם), שהפסיד בכל 5 משחקיו הקודמים בגביע דייויס, ודניאל וינדאהל בן ה-19 (930 בעולם), שירשום הופעת בכורה. עבור השבדים משחק הזוגות היה לרוב באנקר ושם יש להם שני שחקנים מנוסים, רוברט לינשטדט בן ה-38, מדורג 27 בדירוג הזוגות ומחזיק במאזן של 12 ניצחונות ו-3 הפסדים בגביע דייויס (האחרון מול ארגנטינה ב-2010), ויוהאן ברונסטרום בן ה-35, מדורג 91 בדירוג הזוגות. לאורך ההיסטוריה השניים רשמו 7 משחקים כזוג בגביע דייויס וניצחו בכולם.

יום שבת, 16:00, קרבאח – זירה (הליגה האזרית)
קרבות עיקשים בצמרת הליגה של אזרבייג'ן. קרבאח, האלופה המכהנת שחולמת על אליפות שלישית ברציפות, תארח את זירה, הקבוצה שרק עלתה ליגה וכבר רוצה לרשום הישג היסטורי.
הסיפור של קרבאח הוא סיפור שכבר מוכר לכל. הקבוצה נטשה את מקום מושבה באגדם לאחר מלחמת נאגורנו-קרבאח וכבר קרוב ל-25 שנה שהיא משחקת בבאקו הבירה. היא נאלצה לשחק באצטדיון טופיג בחראמוב הענק, אבל העונה היא חונכת אצטדיון חדש, האזרסון ארנה הקומפקטי הרבה יותר. מי שעושה את הדרך הארוכה יחד עם קרבאח לצמרת הוא המאמן גורבאן גורבאנוב. הוא מונה לתפקיד באוגוסט 2008 ומאז הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות, שני גביעים ושתי הופעות בשלב הבתים של הליגה האירופית. הוא גם נחשב לאחד המאמנים האזריים המצליחים ביותר בזירה הבינלאומית, כשיש לו ברזומה 24 ניצחונות במפעלים האירופיים, יותר מכל מאמן אזרי אחר. בסגל של קרבאח יש מספר שחקנים זרים שנותנים את הטון בקבוצה כמו שני הברזילאים ריצ'ארד אלמיידה וריינאלדו, דני קינטאנה הספרדי, סמואל ארמנטרוס השבדי שהגיע מהולנד בקיץ והשוער הבוסני איבן שהיץ'. למרות השמות הגדולים ברמה המקומית, קרבאח משתדלת לתת מקום גם לשחקנים האזרים כמו רשאד סאדיגוב, שיאן ההופעות בנבחרת עם 101 משחקים, וראהיד אמירגולייב, שנרכש בקיץ האחרון מחאזר לנקראן. אחד מהשחקנים הבולטים בסגל שצפוי להוביל את הכדורגל האזרי בשנים הבאות הוא ג'ושגון דינייב בן ה-20, בנו של שאהין דינייב ששיחק בעבר בהפועל טייבה ובית"ר תל אביב.
זירה נמצאת במקום השני בליגה, מרחק של 4 נקודות מקרבאח ועם חלומות גדולים על אליפות. למרות כל זה, זירה מראה את הצד הקצת פחות אופטימי של הכדורגל האזרי. הקבוצה הוקמה לפני שנתיים בלבד, אבל העובדה שהצליחה להראות יכולת כלכלית סבירה הקפיצה אותה ישירות לליגה השנייה. גם את העונה הבודדת הזו היא סיימה במקום החמישי, אבל אותן יכולות כלכליות הקפיצו את זירה גם לליגה הבכירה. ככה, עם קצת כסף בקופה והרבה אמביציה, מוצאת את עצמה הקבוצה הקטנה של זירה בצמרת הליגה הראשונה, בדרך אולי לאליפות היסטורית. בניגוד לסגל הכוכבים של קרבאח, הסגל של זירה הוא הרבה יותר צנוע. מבחינת זרים, השם הגדול היחיד הוא כנראה נלסון בוניז'ה, שחקן נבחרת אל סלבדור שהגיע מויטורול הרומנית. אם יש שם שישמע מעט מוכר, זה צ'ימזי מבה הניגרי ששיחק בעונות האחרונות בהכח עמידר רמת גן, בני לוד והפועל פתח תקווה. עדיין, מי שמובילים את זירה הם טאטו, קשר ספרדי בן 23 שהגיע מהמילואים של ספורטינג חיחון, ויובאן קרנטה, מגן סרבי בן אותו הגיל שטייל בקבוצות בינוניות בארצו. בקרב השחקנים האזרים שווה לציין את אנאר נזירוב, אחד השוערים הטובים בליגה, רשאד עבדולאייב, הקשר בן ה-34 שהיה שותף לאליפויות של נפטצ'י לפני מספר שנים, ואלווין מאמדוב, שהגיע בקיץ לקרבאח ועזב בינואר לזירה.

יום שבת, 21:15, מאריבור – אולימפיה לובליאנה (הליגה הסלובנית)
דבר מעניין קורה בליגה הסלובנית העונה. כולם מחכים בציפייה דרוכה לתשובה לשאלה אחת – האם שלטון היחיד של מאריבור יעצר העונה או שהיא תצליח לדהור לאליפות שישית ברציפות? רק משחק אחד יכריע את זה, דרבי הנצח של סלובניה.
מאריבור, הקבוצה הבכירה של סלובניה, נמצאת בעוד דור זהב. כפי שבסוף שנות ה-90 ובתחילת המילניום היא זכתה בשבע אליפויות רצופות, כך היא רוצה לעשות הפעם. העונה הזו נפתחה בצורה מגומגמת עבור מאריבור עם הדחה מוקדמות מאוד מליגת האלופות והתדרדרות עד למקום החמישי בליגה בתחילת הסיבוב השני. מאריבור אמנם הצליחה להתעשת על עצמה, אבל אחרי 12 משחקים רצופים ללא הפסד, הגיע ההפסד בשבוע שעבר לצלייה. כרגע הם נמצאים במקום השני, מרחק של 6 נקודות מאולימפיה לובליאנה והכל תלוי רק בהם במשחק הקרוב. לאחר ההפסד מול צלייה, מאריבור נפרדה ממאמנה הקרואטי קרונוסלאב יורצ'יץ' ומי שהובא במקומו הוא דארקו מילאניץ' הסרבי, שזכור מימיו כשחקן בשטורם גראץ ובארון הגביעים שלו 4 אליפויות כמאמן מאריבור. מלבד סינטיאהו סלליך ומרואן קבהא, יש עוד כמה שמות ששווה להכיר בסגל. שימו לב לשוער, יסמין הנדאנוביץ', אחיו של שוערה של אינטר סמיר, ז'אן-פיליפ מנדי, אגים איבראימי ומרקוס טבארס, מלכי השערים של הקבוצה עם 10 שערים כל אחד, מרקו שולר, לשעבר בהפועל תל אביב וחזר בסערה לליגה הסלובנית אחרי 6 שנות גלות, ודארה ורשיץ', שגם הוא חוזר לליגה אחרי טיול קצר באוסטריה וינה.
אולימפיה לובליאנה חוזרת לצמרת הכדורגל הסלובני אחרי שנים קשות שעברו על המועדון. ב-2004, המועדון המעוטר שזכה ב-4 אליפויות סלובניה נקלע לחובות, פשט רגל ועבר פירוק. ב-2005 הוא הוקם מחדש תחת השם בז'יגראד, עד שהותר להם להשתמש בשם הישן. הם טיפסו במעלה הליגות, מהליגה החמישית עד הליגה הבכירה, כשבשנים הראשונות לא מעט שחקני עבר מגיעים לעזור כמו פרימוז' גליחה, מיראן פאבלין וסבסטיאן סימרוטיץ'. כשהם נמצאים במקום הראשון בליגה, נראה שהדרך הארוכה עומדת להגיע לשיא חדש והיסטורי. עם זאת, במהלך פגרת החורף הקבוצה עברה כמה טלטלות, כשהמאמן מריאן פושניק עוזב ובמקומו מגיע מרקו ניקוליץ' הסרבי ובנוסף, מלך שערי הליגה, אנדראז' שפוראר, שכבש 17 שערים, עבר לבאזל. מי שנשארו להוביל את הקבוצה הם רוק קרונאבטר, שכבש 10 שערי ליגה העונה, ודריאן מאטיץ', שברח מאוקראינה חזרה לסלובניה. בחלון ההעברות של ינואר הגיע גם חיזוק משמעותי בדמותו של דאנקו לאזוביץ', ששיחק בעברו בפיינורד, פ.ס.וו איינדהובן וזניט. למי שלא הספיקה הפרובינציאליות, אז נגלה שמאטיץ' הגיע לקדנציה קצרה בבני סכנין ובסגל נמצא גם דיאן קלהאר, ששיחק בהפועל חיפה.