תגית: שופטים

תקנה לי אליפות

שריקת הסיום שנשמעה באל עין נתנה את האות לחגיגות של האורחים מדרום קוריאה. ג'ונבוק יונדאי מוטורס היא אלופת אסיה החדשה אחרי 1:1 במשחק השני ו-2:3 בסיכום שני המשחקים מול אל עין מהאמירויות.
הקוריאנים חגגו וצהלו. רק כמה שבועות לפני כן הם חגגו אליפות מקומית, שלישית ברציפות, אבל החגיגות לא נמשכו יותר מדי זמן. החלטת בית הדין של ההתאחדות בדרום קוריאה הפחיתה להם 9 נקודות והורידה אותם אל המקום השני.
אם הסיפור היה רגיל, ג'ונבוק הייתה הגיבורה של היום. באסיה, כמו שנהוג באסיה, אף סיפור לא רגיל, וכך גם המקרה שלנו. אלופת ליגת האלופות האסיאתית היא הקבוצה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לראות זוכה בתואר.

תוצאת תמונה עבור ‪jeonbuk champions league‬‏

הסיפור מתחיל ב-2013 עם קבוצה קטנה בשם גיונגנאם. הקבוצה נאבקה באותם ימים על מקומה בליגה הראשונה ולשם כך חיפשה עזרה מכיוונים אחרים. באביב 2016 התפוצץ הכל כשהתברר שהעזרה שהיא חיפשה כללה שוחד לשופטים. גיונגנאם אמנם הספיקה לרדת ליגה מאז, אבל גם כשהיא בליגה השנייה היא חוטפת עונש הפחתה של 10 נקודות לצד קנס של 70 מיליון וון (כ-60 אלף דולר).
כשכדור שלג מתחיל להתגלגל, הוא יכול בקלות לזרוע אחריו הרס. במקרה הזה, השופטים חשפו גם את ג'ונבוק, ששיחדה שופטים באותה תקופה פחות או יותר. חקירת המשטרה גילתה שהיא שילמה שוחד לשופטים בלפחות חמישה משחקים. כולם היו מוכנים לענישה כבדה במיוחד כלפי הקבוצה הסוררת, לפחות כמו העונשים שספגה גיונגנאם.
כאן התחילו לרוץ כל מיני נסיבות מקלות. הבקשה ה"רשמית" של ג'ונבוק מהשופטים הייתה "לקבל החלטות לטובת הקבוצה" ולא להטות משחקים. טיעון נוסף היה שהיקפי התשלומי שהעבירה ג'ונבוק היו נמוכים במיוחד. אם זה לא הספיק, עלתה גם הטענה שאף גורם בכיר במועדון לא היה מעורב בנושא, אלא רק אדם אחד שעבד כסקאוט במועדון.
הכל הוביל אל העונש המגוחך מהפתיחה – הפחתה של 9 נקודות, שגררו את איבוד האליפות, וקנס כספי של 100 מיליון וון (כ-85 אלף דולר).

העניין הגדול הוא שה-AFC, התאחדות הכדורגל של אסיה, בדרך כלל לא נשאר אדיש לניסיונות של הטיית משחקים. רק לאחרונה הושעה לשנה שוער נבחרת הנוער של צפון קוריאה יחד עם המאמן שלו בגלל חשד סביר למכירת משחק באליפות אסיה לנוער שהתקיימה השנה. בתקנון של הארגון אפילו מצויין במפורש שבמידה וקבוצה מעורבת בניסיון הטייה, היא תוענש באופן מיידי.
כנראה שיש מישהו ב-AFC שפחות מעוניין בצעד דרסטי כזה. ההחלטה של ההתאחדות הקוריאנית התקבלה בדיוק בימים שבין שני משחקי חצי גמר ליגת האלופות. ג'ונבוק ניצחה במשחק הראשון שלה 1:4 את FC סיאול, מי שלקחה ממנה את תואר האליפות בדרום קוריאה.
לא רק שהיתרון בתוצאה היה שלה, אלא גם היתרון הכלכלי. ג'ונבוק מצליחה להביא לא מעט קהל למשחקי הבית שלה בז'אונז'ו, בעוד שהיריבה מהבירה בקושי ממלאת חצי אצטדיון. תוסיפו לזה את נותנת החסות היוקרתית בדמותה של יונדאי וקיבלתם את כל הסיבות למה ג'ונבוק לא קיבלה אפילו אזהרה מההתאחדות האסיאתית.

תוצאת תמונה עבור ‪afc champions league trophy‬‏

כששומעים סיפור כזה, אפשר להעריך טוב יותר עד כמה ההחלטה להוריד ליגה את יובנטוס בפרשת הקאלצ'יופולי לפני כעשור הייתה אמיצה. יובנטוס היא שם דבר בכדורגל העולמי ולקח לה כמה שנים עד שהיא הצליחה לבנות את עצמה מחדש.
עם או בלי קשר לרמה המקצועית של אל עין, ג'ונבוק היא לא הקבוצה שהיינו רוצים לראות זוכה בליגת האלופות של אסיה. היא מייצגת את כל מה שרע בכדורגל המודרני, גם אם הדברים נעשים בקנה מידה קטן יותר מאלו שקורים באירופה. קבוצות גדולות, כסף גדול וספונסרים מכריעים את הגורל של מה שאנחנו רואים על הדשא.
מה נשאר לנו כאוהדי כדורגל? לקוות שזו לא נורמה שנמצאת בכל אחת מהליגות שאנחנו צופים בהם. בטווח הקצר יותר, בעוד שבועיים ג'ונבוק תשתתף בגביע העולם למועדונים. כל מה שצריך לעשות זה רק להתפלל שקלוב אמריקה, אלופת צפון אמריקה שמגיעה ממקסיקו, תשפיל אותה מספיק חזק כדי לזעוק את זעקתם של אוהדי הכדורגל.

טעות, טועים, טעינו

איגוד השופטים ממשיך לייצר לנו רגעי שפל חדשים מדי שבוע בשבוע.
כשקורס שופטים נפתח אומרים לשופטי העתיד הצעירים שלכדורגל יש 17 חוקים כתובים וחוק 18 לא כתוב, חוק ההיגיון. בכל שבוע אנחנו רואים את השופטים מתעקשים לא להפעיל את ההיגיון, ועד שהוא כבר מופעל, נוצר משהו לא מוסבר, לא מוגדר ולא הגיוני.
העניין הוא שיש שופטים שאתה מצפה מהם לסטנדרטים אחרים. אלון יפת, בכיר שופטי ישראל כיום, הוא אחד כזה. אמנם כולם שיבחו אותו על המשחק בין בית"ר ירושלים לבני סכנין בסיבוב הקודם, שבו סיים את המשחק בלי להוציא אדום אחד, אבל בפועל ההתנהלות הייתה גרועה כי היו אירועים שחייבו כרטיס אדום.
ואז הגיע המשחק אתמול.

אלון יפת יודע לשפוט. לאף אחד אין ספק בזה. מאז המעבר לאירופה הוא השופט שהגיע הכי רחוק מבין השופטים הישראליים בזירה האירופית. אבל יש משהו רע בהתנהלות שלו בליגה הישראלית (ואגב גם אצל שופטים אחרים ששופטים במסגרות האירופיות). כנראה שאצטדיון בלומפילד לא קרוב בתחושה שלו לאצטדיונים של הליגה האירופית, ולכן גם הגישה היא שונה.
אלון יפת סיים את המשחק אתמול כשהוא מודה: לא הקשבתי לחכמון. קשה לי להאמין שדבר כזה היה קורה בליגה האירופית. כל כך הרבה עיניים מסתכלות עליך ובוחנות כל צעד שלך, כשהסטנדרט באופ"א הולך ומחמיר בכל מה שקשור לשיתוף פעולה, אין שום סיכוי בעולם שבו אלון יפת היה מבטל החלטה של שופט רחבה.
אבל בישראל באים להעביר את המשחק וללכת הביתה. לא נאטמתי ולא נעליים. מי שרץ עם האוזנייה הזאת באוזן יודע שברגע ששופט הרחבה אומר לך משהו, זה מהדהד לך בראש בצורה שכמעט קשה לך להתעלם. נכון, שופטי רחבה טועים לפעמים, אבל באירופה נהוג ללכת עם שופט הרחבה, כי בדרך כלל הוא זה שיותר קרוב לאירוע.
אבל מה לנו ולאירופה?

בדרך כלל זה השלב שבו אני כותב על שופטים ונכנס ביריב טפר.
אבל הבנתי משהו. ליריב טפר אין מושג בשיפוט, הוא מעולם לא החזיק משרוקית בפה, מעולם לא רץ על הדשא. מתחתיו נמצא אדם מוערך שתפקידו הוא לקבל את ההחלטות הנכונות ברמה המקצועית, דני קורן.
מתחילת העונה לא שמענו פעם אחת את דני קורן מגיב למה שקורה, לא שמענו אותו נותן עצות או פתרונות לבעיות. אני בספק בכלל אם מישהו יודע שדני קורן הוא הסמכות המקצועית הבכירה היום באיגוד השופטים. אבל כרגיל, איגוד השופטים שומר על שתיקה.
שימו עוד חונך, שימו עוד ישיבה, שימו עוד כנס מקצועי, תביאו עוד פעם את יו דאלאס. יש פה בעיה חמורה של שיפוט ברמה ירודה. גם אלו שאמורים להיות חוד החנית של השיפוט בארץ מתייחסים למשחקים פה בזלזול. איגוד השופטים בשלו, מנסה להמשיך ולשמור על אנשיו, במקום להבין שמשהו פה לא בסדר.
הגששים אמרו על זה פעם "כאילו קיבל שיתוק שופטים כללי". אז כנראה שיפת נאטם, לטפר אין מושג ומדני קורן לא שומעים אפילו "צליל של מארש", אחלה של דרך לנהל איגוד שופטים מתפורר.